אדוני, ראש העיר

ראשי העיר של תל אביב ואני תמיד שומרים על קירבה מסוימת. אורה נמיר, הגברת הראשונה של העיר תל אביב עד מותו של מרדכי נמיר, הייתה החברה הכי טובה של האימא שלי; יוסי רבינוביץ, הג'ינג'י, למד איתי לאורך כל שנות בית הספר היסודי, ונשארנו חברים גם כשעבר לגור ב-LA, כן – הבן של גאולה ויהושוע רבינוביץ (כן, ההוא מגני יהושוע) ירד מהארץ אבל מקפיד לשמור על קשר עם החבר'ה מביה"ס דובנוב; את גברת להט, אשתו של צ'יץ, הייתי פוגש במרכז המסחרי בנווה אביבים לאורך שנים, בדרכה למספרה, לוקחת לטיול יד ביד את שלמה להט, ראש עירנו, אחרי פרישתו בשנות חייו האחרונות; וחולדאי – חברי לנשק מחייל האוויר ו"הצועד המתמיד" על ההליכון בקאנטרי ג', במרחק כמה מתעמלים ממני בכל יום רביעי בבוקר; רון, שבשנותיה האחרונות של אמי העניק לה את תואר יקירת העיר תל אביב למרות שהיא חיפאית במקור...

כך שאפשר לומר כי יש לי הכרות אישית עם הנושא ואני מבין קצת במוניציפאלי.

שמונה מועמדים רצים לראשות העיר. שבעה בעקבות אחד, בן 78 שנה, שמה שהוא כבר שכח אחרי חמש קדנציות – להם ייקח הרבה זמן ללמוד. שניים היו חברי כנסת בעברם, אחת קצינה בכירה בצה"ל, שלושה היו סגני ראש העיר וחברי מועצת העיר, ועמוס שפירא מגיע מעולם העסקים ומבטיח לפעול להוספת 10000 יחידות דיור במחיר בר השגה בעיר הכי יקרה בעולם.

אורנה ברביבאי בחרה לעקוף את יאיר לפיד דרך כיסא ראש העיר. היא לא באמת תל אביבית, נולדה ברמלה וגדלה בעפולה, עשתה קריירה צבאית ופוליטית מוצלחת –אני לא בטוח כי יש לה DNA תל אביבי שהייתי רוצה לראות בראש העיר שלנו. אבל אולי אני טועה – גבירתי, איך את במטקות בחוף מציצים?

חולדאי, לא יפה כמו יובל צלנר שמבטיח לטפל בעומסי התחבורה בעיר, לא ירוץ עד הסוף כמו ציפי בראנד, ולא רגיש כמו העובד הסוציאלי ליאור קיי אבישי, והוא בעיקר וותיק מדי בכיסאו. מצד שני – חולדאי הוא לוחם וותיק עוד מימי טייסת 201 ומלחמת יום כיפור שם התגלה כגיבור ומנהיג. בימינו הסוערים, אמינותו ויושרתו של אדם הם מצרך כל כך נדיר, שאולי מעליב לומר זאת. חולדאי אדם הגון. מנגן על חלילית, אומר שלום לשכנים, יושב לקפה בשכונה עם יאיר לפיד ובטח קרוב לדעותיו הפוליטיות לפחות כמו ברביבאי.

או טו טו ראש העיר הנבחר יעביר את העיר ממצב ג'יפה לבונבוניירה - אילו רק יסיימו את כל הפרויקטים המרעישים והמזהמים סביבנו. ניתוח קוסמטי חיוני שנדחה שנים רבות – ועכשיו הגיע הזמן להוריד את התחבושות ולראות כמה העיר הזאת יפה.

מי יגזור את הסרט? אורנה או רון, ציפי, ראובן, יובל, עמוס, מיטל או ליאור – נשארו לנו עוד הרבה שבועות של תעמולת בחירות, לחיצות ידים, חתונות ובר מצוות, כנס פעילים והרבה הפגנות של הימין והשמאל. אלפי לחיצות ידים וחיוכים, הבטחות ובריתות, מיזוגים והצטרפות של האס מניו יורק אסף זמיר שאולי יחבור לחולדאי בתור יורש עם הבטחה בטאבו לראשות העיר בעוד שלוש שנים, או קודם אם ימאס לרון לגזור סרטים. מועמדים – הפשילו שרוולים. לעבודה!