אי שם ביולי 2023 הזמנתי עבורנו שבוע כיף של סקי בפורים תשפ"ד. לא יודע מה האופטימיות שנחה עלי. אני, שממליץ לחברים לא לקנות בננות ירוקות, לא להשקיע לטווח ארוך בשכונה המזרח תיכונית ובטח לא לעשות תוכנית ארוכת טווח לטייל בפריחת הדובדבן ביפן בשנה הבאה.
עדיף צימר במצפה רמון בסופ"ש הקרוב, מצלילה עם כרישים במדגסקר בחג השבועות הקרוב.
אז מצאתי עצמי השבוע על מעלית הסקי בצרפת, ביום שמש אופטימי, מחכה לסלופ של החיים. תלול מספיק, קרחי במידה, דליל בגולשים ושמשי - כי בזמן האחרון העיניים שלי יותר חכמות מחדות. כלומר, מנחשות את פיתולי המסלול.
על המושב במעלית הסקי לצידי התיישבה אמריקאית שמיד החלה בשיחה. מהיכן אני וכזה.
הבהרתי שאני תל אביבי בחופשה. זה לא הסתדר לה איך אני נופש בכיף כאשר בעזה נהרגים ילדים פלסטינאים.
לך תסביר.
לך בשיחת מעלית של שלוש דקות תעביר את המפגינה של "שחררו את פלסטין מהנהר ועד לים" לצד שלנו, נפגעי פרעות תשפ"ד.
גם אם יכולתי להראות לה תמונות זוועה מהפוגרום, היא לא היתה משתכנעת. גם אם היה לי זמן לסקירה סדורה של הסיכסוך הציוני-פלסטינאי משנת 1882 ועד היום, היא בשלה. ילדים רעבים. בלתי מעורבים שנהרגו. ערים שנהרסו. איך אפשר להיות כל כך אכזריים.
כשירדתי מהמעלית למסלול הגלישה, אמר לי חבר כי הוא מכיר אותה. אמריקאית- הודית- מוסלמית. קומבינציה קטלנית ההודפת לכל טיעון רציונלי.
אחר כך גלשתי טרוד בהירהורים. למה לא אמרת לה זאת או אחרת. כאילו שמשהו יכול לשנות אנטישמיות.
כיום יש לי שתי בנות שגרות בחו"ל. במדינות "בטוחות". לכאורה.
במיאמי יש אבטחה כבדה סביב בתי הכנסת. בקולומביה כבר לא מדברים עם השגריר הישראלי.
עם ישראל חי על חרבו בציון. שומר על האופציה לששת מליוני היהודים המפוזרים בעולם שאולי ירצו יום אחד לחיות במקום משלהם.
פה.
מוקפים באוייבים, אבל מרגישים הרבה יותר בטוח מאשר החסידים בברוקלין או הגולשים הישראלים בקוסטה ריקה.
השבעה באוקטובר לא יחזור על עצמו. לעולם. הלקח נלמד. בצה"ל כבר לא יוציאו חצי מהחיילים לחופשת חג. כיתות כוננות יהיו משמעותיות. אמ"ן לא יהיה בעיקר בית ספר להייטקיסטים. 8200 זה לא קוד לכספומט אחרי השיחרור.טייסים יישנו בבסיסים צמוד למטוסים חמושים בכוננות רבע שעה לסדום ועמורה. טקילה לא יהיה צ'ייסר של צוות אחד. ועם ישראל חי על חרבו ולא בעזרת השם.
זוכר שיש לפנינו עוד כמה דברים שאינם סגורים. פוליטיקאים הזויים, משפט רוה"מ, הצוללות, גיוס שוויוני, ועדת חקירת כישלון אוקטובר, ולמה יש כל כך הרבה שלג עיסתי על מסלול הסקי היום באופן שמוריד הכיף מכל היום המושלם שהיה לי.
אז יאללה. להתרכז. מגלשיים בפרלל. לא לבלום מהירת כמו טירון בסנאו פלאו, לרכון קדימה ולדהור למלון.
מחכים לי שם עם יין חם, רקדניות גו גו, ואופטימיות.
留言