הבועה התל אביבית מתאימה את עצמה למציאות החדשה. התל אביבים מגדירים לעצמם שיגרה חדשה שמלמדת אותנו איך החיים מתנהלים בצל הגליל המעשן בצפון ומנגד הדרום שמהדהד ברעם טנקים השועטים בציר רפיח בואך הפסקת הלחימה.
ה'אכול ושתו כי מחר נקבל צו 8' קיבל מימד אחר. אנחנו האבות משחקים אותה בקשיחות. מהגגים ראשי תיבות וקיצורים צבאיים בכאילו יש לנו מושג מה הם באמת עושים שם. אבות שמוכנים להתנדב לכל משימה - רק שיוכלו להיות בפלוגה עם הבן הקרבי, שאם יקרה לו משהו, אנחנו באמת לא יודעים מה יקרה להוריו. פגשנו על שולחן נפרד חבורת אימהות לחיילים מפרקות כמה בקבוקי יין בערב חברתי, כי מאז שהבן סיים את קורס מפקדי הטנקים בשיזפון והוצב בלב חן יונס - השיח היחיד שלהן הוא, מתי לאחרונה התקבל ממנו סימן חיים וכמה ימים נותרו עד שיגיע הביתה לחופשה קצרה. תאבון באמת אין. רק עוד כוס יין שתסייע להירדם הלילה.
עיר באווירה של עורף. בולמוס ההתנדבות של נובמבר נמוג. כבר לא אוספים משחות שיניים ודיאודורנטים לחיילים, בגדים יד שניה למפונים שברחו משדות הקטל בתחתוני בוקסר לגופם, אבזור למגורי ביניים עד השיבה הביתה לבארי ושכנותיה, הרבה ציוד לתינוקות וכמובן - שניצלים לחיילים בחזית.
העורף התל אביבי מתאים את עצמו. אבולוציה של בועה מלחמתית.
המפונים התפזרו למגורים "זמניים" שמאכלסים בעיר את חדרי האירוח לתיירים שנעלמו לנו. האייר-בי אנד בי התברר כהשקעה הכי גרועה בעיר. המלונאים שוקלים להתנדב לקטיף דובדבנים מרוב שעמום ואבטלה. מי שרוצה לפתוח חנות בקניון מצליח בעיר - זה הזמן. יש הרבה חנויות שנסגרו ועומדות זמינות לפראיירים חדשים אופטימיים.
סופ"ש באנטליה, קניות בלונדון, בר מיצווש ביורו דיסני, פסקי זמן בצימרים בגליל המוגז, קפיצות לאילת בצל התוקפנות החות'ית, טיולים בנחלי רמת הגולן ושחיה צורנית ב"בריכות הקצינים" הסוריות בפיקניק משפחתי מקורי בתקציב נוח - כל האתנחתאות האלו כבר לא בתוקף. שומר נפשו יצטמצם בלב הבועה "ירושלים-גדרה-חדרה" כי להנהלה בקיסריה ממש לא איכפת ממה שקורה בשוליים...
לכל השיט הזה הגיע לאחרונה אורחות חדשות. המדוזות. התרומה המצרית לכיף הקיצי הישראלית. גושי ג'לי עגלגלים, הצפים בין הגלים, מחפשים את הנצרב הבא. היו דרוכים. זה ממש לא כיף לשחות במי ים חומציים עוקצניים. זה ממש כואב לגעת בטעות בזרועות הקטלניות של מדוזה מוסלמית מצרית. השגיחו על הנכדים שלא ידרכו בטעות על גוויות המדוזות המצפות את חופי הכרך. מרוב נופש באיים היווניים, שכחנו איך להתמודד עם מדוזות ציוניות. בחופי תל אביב החלו לסמן בדגלים סגולים את סכנת המדוזות. אף אחד לא באמת יופתע אם בסוף יתברר כי זה עוד צעד עויין של האירנים נגדנו.
בבועה המלחמתית החדשה - חופי העיר דלילים. שחקני המטקות במילואים. השמיניסטים יצאו לישורת האחרונה לפני הבגרויות ונסיעה דומעת עם ההורים לבסיס קליטה ומיון בתל השומר. בחוף הדתיים בעיר כנראה הסעיף האחרון אינו תופס. אחרי "בין הזמנים" האחרון, כל האברכים מתפללים בעוז ודבקות למיגור יוזמות הגיוס בבג"ץ.
אתמול עדיין - המסעדות בערב מפוצצות. המנגינות שמחות. הצעירים צוהלים. ובטלוויזיה דובר צהל מודיע על ארבעה חטופים שנקבע מותם. השם וצה"ל ינקמו דמם.
Comentários