הר מירון בלהבות. שמורת הטבע חרוכה. טילים בשמי צפת וחיפה במקלטים. עוד מעט ניכנס בתל אביב לשגרת הסופ"ש . חתונת צהרים, שקיעה הבילה, ארוחה משפחתית והצעירים יצאו לפלורנטין לעוד ערב עם מוזיקה חזקה להשתיק את הדי הפיצוצים הנשמעים מדרום. שיגרה הזויה. בשביל זה המציאו את המדוזות. להזכיר לנו. אנחנו השכנים שלכם מחופי סיני והנילוס. כל מי שנוגע בנו - נצרב. מצרף לעיונכם טורי השבועי. יאללה, מתאים לך מטקות על החוף?
לטובת הקוראים הקבועים שמבקשים את הטקסט המקורי המלא - להלן הבונוס...
הבועה התל אביבית מתאימה את עצמה למציאות החדשה. התל אביבים מגדירים לעצמם שיגרה חדשה שמלמדת אותנו איך החיים מתנהלים בצל הגליל המעשן בצפון ומנגד הדרום שמהדהד ברעם טנקים השועטים בציר רפיח בואך הפסקת הלחימה.
לעירנו הגיעו הגיעו לאחרונה אורחות חדשות. חוף הים דליל בנופשים, ומתחיל להתמלא במדוזות. כמדי שנה. המדוזה הארץ ישראלית המצויה והצורבת. תקלה לא נעימה ביום של כיף.
התרומה המצרית לכיף הקיצי הישראלית. גושי ג'לי עגלגלים, הצפים בין הגלים, מחפשים את הנצרב הבא. היו דרוכים. זה ממש לא כיף לשחות במי ים חומציים עוקצניים. זה ממש כואב לגעת בטעות בזרועות הקטלניות של מדוזה מוסלמית מצרית. השגיחו על הנכדים שלא ידרכו בטעות על גוויות המדוזות המצפות את חופי הכרך. מרוב נופש באיים היווניים, שכחנו איך להתמודד עם מדוזות ציוניות. בחופי תל אביב החלו לסמן בדגלים סגולים את סכנת המדוזות. אף אחד לא באמת יופתע אם בסוף יתברר כי זה עוד צעד עוין של האירנים נגדנו.
אם נצרבים ממדוזה – מומלץ מאוד לא לשטוף עם מים מתוקים שעלולים להחמיר נזק תאי הארס, לא לשפשף הכוויה בחול ובטח שלא להשתין עליה. הכול עצות סבתא שעלולות להזיק. במקום זה מומלץ לשטוף במי ים, וברגע שמוצאים בית מרקחת - להשתמש בתכשירים נגד כוויות כגון אלוורה כדי להקל על הצריבה. לאחר השטיפה במי ים ניתן להשתמש גם בקרח לקירור והרגעת המקום. שימוש בחומץ רק יחמיר הצריבה.
הליכה לשפת הים היא עוד אסקפיזם במצבנו. המדוזות אולי הן החטא ועונשו למי שמעז לחפש עונג בימים של דמע. ה'אכול ושתו כי מחר נקבל צו 8' קיבל מימד אחר. אנחנו האבות משחקים אותה בקשיחות. מהגגים ראשי תיבות וקיצורים צבאיים בכאילו יש לנו מושג מה הם באמת עושים שם. אבות שמוכנים להתנדב לכל משימה - רק שיוכלו להיות בפלוגה עם הבן הקרבי, שאם יקרה לו משהו, אנחנו באמת לא יודעים מה יקרה להוריו. פגשנו על שולחן נפרד חבורת אימהות לחיילים מפרקות כמה בקבוקי יין בערב חברתי, כי מאז שהבן סיים את קורס מפקדי הטנקים בשיזפון והוצב בלב חן יונס - השיח היחיד שלהן הוא, מתי לאחרונה התקבל ממנו סימן חיים וכמה ימים נותרו עד שיגיע הביתה לחופשה קצרה. תאבון באמת אין. רק עוד כוס יין שתסייע להירדם הלילה.
העורף התל אביבי מתאים את עצמו. אבולוציה של בועה מלחמתית. המפונים התפזרו למגורים "זמניים" שמאכלסים בעיר את חדרי האירוח לתיירים שנעלמו לנו. האייר-בי אנד בי התברר כהשקעה הכי גרועה בעיר. המלונאים שוקלים להתנדב לקטיף דובדבנים מרוב שעמום ואבטלה. מי שרוצה לפתוח חנות בקניון מצליח בעיר - זה הזמן. יש הרבה חנויות שנסגרו ועומדות זמינות לפראיירים חדשים אופטימיים.
סופ"ש באנטליה, קניות בלונדון, בר מיצווש ביורו דיסני, פסקי זמן בצימרים בגליל המוגז, קפיצות לאילת בצל התוקפנות החות'ית, טיולים בנחלי רמת הגולן ושחיה צורנית ב"בריכות הקצינים" הסוריות בפיקניק משפחתי מקורי בתקציב נוח - כל האתנחתות האלו כבר לא בתוקף. שומר נפשו יצטמצם בלב הבועה "ירושלים-גדרה-חדרה" כי להנהלה בקיסריה ממש לא איכפת ממה שקורה בשוליים...
בבועה המלחמתית החדשה - חופי העיר דלילים. שחקני המטקות במילואים. השמיניסטים יצאו לישורת האחרונה לפני הבגרויות ונסיעה דומעת עם ההורים לבסיס קליטה ומיון בתל השומר. בחוף הדתיים בעיר כנראה הסעיף האחרון אינו תופס. אחרי "בין הזמנים" האחרון, כל האברכים מתפללים בעוז ודבקות למיגור יוזמות הגיוס בבג"ץ.
אתמול עדיין - המסעדות בערב מפוצצות. המנגינות שמחות. הצעירים צוהלים. ובטלוויזיה דובר צה"ל מודיע על עוד חטופים שנקבע מותם. השם וצה"ל ינקמו דמם.
Comments