ומה אם

קצת שקט הבוקר. מעניין למה הוא עדיין לא התעורר.

בדרך כלל בשעה שכזאת הוא כבר באספרסו הראשון של היום, מעלה את לחץ הדם לקראת אימון בוקר בקאנטרי הסמוך עם החבר שלו. למה הוא לא קם? הרי שמעתי אותו לפני כמה שעות קם, משתין, וחוזר בחשיכה למיטה בתנועות אוטומטיות, נזהר שלא להעיר אותי, ומיד נרדם. אז מה קרה?

רגע, איזה יום היום? האם הוא אמר לי משהו אתמול על אירוע שיתקיים הבוקר? טיול, סיור, הרצאה, חברים, נכדים או שיש לו עוד פגישת פרלמנט עם קבוצת חברים שלו שבגללה הוא דוחה אימון כושר קדוש?

אבל למה אני נלחצת? מפה הוא נראה רגוע לגמרי, שוכב על הגב, רגע - הוא בכלל נושם? השמיכה קצת מפריעה לראות אם החזה שלו עולה ויורד, אבל הוא נראה שזוף, בריא וכאילו מוכן לצאת מהמיטה כל רגע. אבל ליתר בטחון אולי כדאי שאעשה קצת רעשי רקע של בוקר, נראה אם הוא מגיב.

מה הן בכלל המחשבות האלו - איך הגעתי לזה? מה, יכול להיות שהוא לא יתעורר לנצח? זהו? כלומר, מת? צדיק שנפטר בשנתו, לצידי, ואני בכלל לא שמתי לב? נו, באמת. איזה שטות. יש לנו עוד הרבה תוכניות. סופ"ש בירושלים שכבר שילמנו עליו מראש לסמינר על ציונות ויהדות שאי אפשר כבר לבטל השתתפותנו. טיסה לסלוניקי שהזמנתי באיזיג'ט שאם מישהו לא מגיע לטיסה מכל סיבה שהיא - הלך עליו ועל הכרטיס. אכן, אני סתם נלחצת. אין כל סיכוי שקרה לו משהו. מיד הוא מסתובב ומחייך אלי, "בוקר טוב, מאמי", ומתגלגל בקרעכצ'ן מהמיטה לעוד יום...

רגע, אבל מה אם לא? למי מתקשרים? האם אני קודם מתלבשת ושוטפת פנים, או רצה עם הפיג'מה שלי ומקישה נמרצות על דלת של השכנה ממול? ומד"א? ועם מי מדברים על פרסום מודעת אבל? איך אנסח את המודעה, תמיד הוא היה על הניסוחים. קופירייטר, לא? ואיפה אמצא את האחים שלו שמזמן נעלמו לנו? ומה עם ביטוח לאומי? הם מיד מעודכנים או שאני צריכה להגיע אליהם? איפה המשרד שלהם בכלל? אולי יש אפליקציה לטיפול באירועים שכאלו? למה נתקעתי במחשבות על ביטוח לאומי, רק בגלל שאני לא רואה את השמיכה עולה ויורדת? קריית שאול ליד אבא שלו או ירקונים ליד אמא שלו או קבורה חילונית כפי שפעם צחק איתי וביקש שישרפו את גופתו. נו באמת. מה המחשבות האלו על הבוקר.

למה, מי מת?

ומה אם? הרי יום אחד זה יקרה. אתעורר לעוד יום חדש, והיום הזה לא יהיה משהו. נהוג לומר שאף אחד אינו יודע מתי יבוא יומו, כלומר יומו שלו לא שלי. אז מה, למה אתה לא נוחר? איך מכולם בחרתי את הבעל הכי שקט ורגוע מכולם. דווקא עכשיו, כשאני על סף התקף חרדה, תפסת שלווה, רפיסות אברים, כאילו אין לך עוד חיים שלמים לפניך...

יש לנו מספיק חלב במקרר? באמת, אם יתחילו עכשיו להגיע כל מיני מנחמים ומטרידים, איך ישתו קפה? ועוגיות? יש מלאי במזווה? אני ממש לא ערוכה להתחיל שבעה היום. דיי, קום כבר. מספיק עם הסדנת אלמנות שעוברת לי בראש. אני קמה, וגם אתה. הבנת?!

קצת קשה עם המשפט הראשון שמתניע את הבוקר, אבל אחרת זה ילך ויתדרדר...

"מאמי, בוקר טוב!"

"בוקר טוב גם לך אשתי האהובה, אני ער כבר שעה ומשתדל לא להפריע לך. להכין לך קפה? יש לנו מספיק חלב במקרר?"

סוף אירוע.

חזל"ש....