בגיל 16 קבלתי מתנה ליום הולדתי רישיון לדו גלגלי, מאז כל יום לומד משהו בנושא. בהישרדות כמובן.
בהתחלה נהגתי על טילון צהוב עם מנוע 50 סמ”ק. חצי כוח סוס. ביום טוב הייתי מגיע למהירות 80 קמ”ש ובטוח כי אני סטיב מקווין מהסרט ”הבריחה הגדולה”. היום כל נער על דו-גלגלי חשמלי אם רק ירצה, עוקף אותי ברחוב נמיר במהירות תלת ספרתית.
בשנות השבעים קסדה הייתה רק המלצה, ולא הכרתי נערים שנפגעו בתאונת דרכים קשה על אופנועים. היום בחדר מיון שבאיכילוב, הפונים נחלקים לשניים. שליחי הפיצה המדממים ונפגעי דו-גלגלי על לא עוול בכפם מצד אחד וכל שאר המחרחרים והגונחים בצד השני.
קראתי כי בקרוב יהיה פה בטוח. הקורקינטים יגלשו בנתיביהם. רוכבי האופנים החשמליים יתמגנו בקסדה ושליחי המזון יצייתו לחוקי התנועה ולא יחצו הצומת באור אדום. כנראה שאז גם המשיח יגיע!
אני רק מציע כי רגע לפני בואו, נסכים על כמה פרשנויות לחוקים הברורים. לאף דו-גלגלי אין זכות קדימה במעברי חציה. זה החוק. חברי הקורקניטאים - הגעתם למעבר חציה להולכי רגל, רדו בבקשה מהכלי שלכם וחצו אותו ברגל. אם אתם רוכבים, אתם לא הולכי רגל. אתם עברייני תנועה שמסכנים את עצמכם כי אנחנו הנהגים לא חייבים לתת לכם זכות קדימה. התוצאות לפעמים מדממות. ברור?
על פי ניסיוני - 99% מהשליחים הממונעים על דו-גלגלים בכל שליחות עובר על חלק או כל החוקים הבאים: רכיבה ללא קסדה 1000 ש"ח. שימוש בטלפון עוד אלף ש"ח. המהדרין משתמשים באוזניות - 250 ש"ח. רכיבה על המדרכה 250 ש"ח. חציה לפחות פעם אחת צומת ברמזור אדום 1500 ש"ח. לא בטוח כי עבר מבחן כשירות 750 ש"ח. לא מכיר אף שליח שלא שידרג האופנים שלו למהירות מעל למגבלה שהיא 25 קמ"ש. על כך עוד קנס של אלף ש"ח. אם הוא מתחת לגיל 16 זה עוד אלפיה קנס, ואם הוא גם מרכיב את החברה שלו על הקורקינט זה 250 ש"ח. החוקים קיימים. הקנסות נקבעו. רק שזה לא הגיע לשטח. הרשימה ארוכה וזרוע האכיפה ממש לא נטויה. מתי ראיתם לאחרונה פקח? מי מהילדים שלנו קיבל דו"ח על סיכון עצמו והולכי הרגל התמימים שעומדים על המדרכה?
נכון שרישוי כלי הרכב העבריים הוא צעד ראשון בלוחית רישוי בחודש הקרוב , אבל לדעתי זה גם המבוא לקונספציה כי הטכנולוגיה והאכיפה הממוכנת תציל אותנו. אין תחליף לפקחים האסרטיבית חסרי חיוך וסחבקיות שבסמכותם להחרים את הקורקינט ולהוציא האוויר מגלגלי האופניים אם לדעתם זה מוצדק.
אם אחרי חלק מהשליחים יעקוב פקח שיתעד את כל העבירות שלהם בשליחות אחת וימסור לעבריין את הדו"ח המצטבר לאלפי שקלים - אחרי שרק שליח אחד יקבל את סך הקנסות לתשלום, והנושא יתוקשר בחברות השליחים, נכניס קצת הגיון בשיגעון.
כמי שגם רוכב על אופנוע ועומד בצמתים, מוקף בשליחי הוולט למיניהם - אני יכול להעיד כי רובם דברי בערבית. בחורים צעירים שמגיעים לעיר גדולה להתפרנס בכסף טוב. יבורכו על היוזמה. ממש אין לי בעיה עם זה שהם לא תל אביביים. שליח יכול להגיע לשכר מעל עשרת אלפים ש"ח בחודש לעבודה של מספר שעות שיא. זאת בעיקר אם הוא "יעיל", כלומר - נוסע בניגוד לחוקי התנועה, מסכן את הולכי הרגל, לוקח זכות קדימה גם כשאין לא, עסוק בתוכנת ניהול השליחויות , ולחלקם יש בקטנוע שתי דיבוריות. אחת ל'עבירות עסקיות' ובשנייה 'עבירות חברתיות' לשיחה טלפונית עם החברים שגם עליה יש קנס של אלפיה. קנסות שכיום אף אחד לא אוכף.
התגובה האחידה למחדלי העירייה ”נוכח המצב" נשחקה. חזרנו לשגרה למרות שהחטופים עדיין בעזה. חייבים לדאוג לתושבים. אלא עם בעירה הרימו ידיים ואז בבקשה להפחית בארנונה.
אגב, יש חלוקה לגבי האין אכיפה. על המדרכות פקחי העירייה לא אוכפים ועל הכבישים שוטרי התנועה לא אוכפים. ואנחנו בינתיים חיים בעיר ללא משילות תעבורתית.
הגליל בלהבות. בעזה רעם הארטילריה וזמזום הכטב"מים אינו פוסק, ובעירנו השתלטו לנו על המרחב הציבורי צעירים חסרי מנוח ונימוס. חולדאי - תוחזר משילותנו על המדרכות.
למצולמים בתמונות אין כל קשר לתל אביב או לכותב - בסך הכול פגשתי אותם בוויאטנם על דו-גלגלי, בטיולנו האחרון במזרח הרחוק. הזוג המאושר בבגדי חתונה צולם בבייג'ין, בתנוחה שמחליפה כנראה את הצילום המסורתי של הכלות בפארק צארלס קלור התל אביבי.
לעומת זאת, האב הגאה על אופנוע ה-BMV עם הבלונדינית היפה מאחוריו הוא החתום מעלה עם רעמת שיער מקורית ושחורה מהימים בהם בלוריתי התנופפה על שני צילינדרים רועמים של פאר הדו-גלגלי בדרך לישוב מכבים...
לסיכום - אם הבן שלכם מגיע אליכם עם בקשה להוציא רישיון על משהו שמבוסס על שני גלגלים, חשמלי או מנועי, לפני שאתם מסכימים, חובה עליכם לוודא כי הוא מכיר את כל התקנות ולא רק את הדוגמיות שציינתי פה. אחרי זה נסו לדמיין אתכם מקבלים טלפון מחדר מיון מפצוע שמבקש שתבואו להחזיק לו את היד כי "איזה נהג מבולבל לא נתן לו זכות קדימה בצומת", ואז תחליטו אם העניין בכלל מתאים לכם.
המלצה שלי אם אפשר- למרות כל הנוחיות והכיף שבחוויה הדו-גלגלית, החיים יפים יותר. עדיף כמה ימים של מריבות בבית עם הילד מאשר דמעות שלכם על שלא התעקשתם בנושא. תשאלו את אבי נשר.
הועתק מהרשתות החברתיות על פי סעיף 27א'. כל הזכויות המסחריות שמורות למקור.
Comments