יאסו ללבנון השלישית

איך אומרים ביוונית מרחב מוגן?

תתפלאו. יש הגדרה מדוייקת. יאכטה קטמרן 42 פיט. עם מזגנים פעילים וחבר סקיפר זמין וסימפטי.

אנחנו כבר לא כשירים למלחמות. אז עשינו כמיטב יכולתנו. התנהגנו על פי הוראות פיקוד העורף. נצמדנו לשגרה. יצאנו להפלגה.

בחופשה על הגלים בין איי יוון החברים שלי לימדו אותי להתחיל את היום עם צעידה קלה במעלה ההר. שעה קלה של דופק מואץ. בעיקר בגלל הנוף הקסום וקצת כי אני כבר לא ממש בכושר ארובי.

במרכז הכפר אליו צמודה המעגנה (מרינה) התורנית תמיד פועלת מאפיה ריחנית. אתה תמיד מתקבל בחיוך על ידי החברים בסירה כשבידך שקית מאפים טריים חמימה.

עגנו אתמול בכפר פרדיקה, שומם. מאחז יוני על אי נידח בשם אגינה. הכי רחוק ממטולה וביירות. 80 אחוז מהבתים, נעולים. הכל נקי, הסמטאות מחוטאות, כמעט ואין מכוניות חונות. רק סירות דייגים חלודות שאוכסנו בחצר לפני שנים. כשעוד היו דגים בים ובכפר גרו דייגים, ובמסעדות לא הפסיקו לטגן מאכלי ים ולקצוץ סלט יווני.

אי של סוף עונה. מזג האוויר מושלם. מצאנו מקום עגינה פנוי בלי בעיה על המזח הראשי מול הטברנה. תיירים ללא ילדים, מסעדות ללא תיירים, ומסעדות עם חתולים רעבים המתגעגעים לתיירות יולי אוגוסט של בריטיות נדיבות חובבות האכלת חתולים וגברים יווניים שזופים. חברותיה העדכניות של שירלי ולנטיין השובבה.

את העונג היווני הזה הזמנתי לפני חצי שנה. מיד כשהוכרז שאנחנו כפסע מהניצחון.

עכשיו, דקות לפני העליה למטוס עוד התלבטתי קשות אם זה באמת ראוי לצאת לחופשה ולהשאיר אתכם עם דובר צה"ל לשבוע ימים.

בסוף הוחלט. עדיף להתגעגע אליכם מאשר לבשר לשותפה שלי שהיא צריכה לפרוק את הטרולי. 8 ק"ג של מיטב מחלצות בגדי החוף שנארזו בקפידה לחופשה המיוחלת...

נשוב לכפר יווני נטוש. חלומם של אלפי תל אביבים. מקום נהדר למושבה היברידית תל אביבית. לא ממש קרובה לשדה התעופה. בלי פיתוי לחברים לבקר. כפר, מרינה, שבע מסעדות דומות, בית קפה עם רשת אלחוטית מהירה; בית אבן צמוד קרקע עם חצרונת לריקוד סירטאקי, לנדנדה לילדים וחניה לקטנוע.

לדעתי, לחפצי קניה מהירה - תקבלו פה עודף ממאה אלף יורו אם תמצאו יורש יווני נוגה שההורים שלו נמקו בכפר עד למותם והוא בעצמו חפץ חיים בפיראוס. ( חשוב לציין כי הכותב אינו יועץ נדל"ן ואין לו אף נכס ביוון).

כפר יווני אופייני שאולי יסכימו לקבל כמה פליטים סוריים, עזתים או לבנונים. בחיוך וסימפטיה. אותנו יקבלו רק עם הרבה מזומן ובמחיר נדל"ן  מופקע. במכולת יזכירו לנו עוד הרבה שנים איך התנפלנו על פנינת השלווה והחמלה העזתית ביום חגם ורצחנו את ילדיהם כחלק מהמסורת היהודית שלנו עוד מימי יהודה המכבי; צדיק שגם הוא לא ממש התחבר לאנשים יוונים רכובים על פיל ולבושים בטוגות, שכבשו לנו את בית המקדש.

את מלחמת לבנון השלישי נלחמנו במפרץ הסרוני בואכה האי הידרה. עם עוד הרבה ספנים ישראלים. צעירים ומודאגים. בפסק זמן שלקחו אחרי יותר משנה של אי וודאות וחוסר תיקווה. העברית נשמעת סביבנו, וראינו גם ספינות מפרש עם דגל ישראל מתנוסס על ראש התורן בגאווה.

עכשיו, כשהחליטו בממשלה כי "השלישית" עדיפה על שארית החטופים, יש תיקווה. לשינוי. להכרעה. למהפך. לחורבן של דרום לבנון. גם. בנוסף לחורבננו בגליל ונגב המערבי. אבל בינתיים נזמין פה הערב עוד סלט ציזיקי, טוב כמעט כמו במסעדה היוונית קלמטה ביפו העתיקה. היוונית שלנו.