כרמלי לשרותך, שלום!

נחום ושלומי,

סיפור לא פשוט.

השנה מלאו יובל שנים ליום בו נפגשנו.

50 שנה וקצת ...

הוא חייל ותיק עם כומתה משופצרת,

ואני עם תרמיל מלא מדים חדשים מהבקו"ם.

הוא היה יכול בעוד מספר חודשים להשתחרר מצה"ל,

ואני רק התגייסתי.

נחום כבר גבר בוגר תורנויות מטבח בטכני ובבסיס חצור,

מנוסה במערכת, עם בטחון עצמי וחיוך קבוע,

ואני, טירון טרי מצפון תל אביב שמצפה כי אבא שלי יסדר בשבילי פטור מתורנות הרס"ר הקרובה.

נחום רצה להיות טייס, אני לא הבנתי בדיוק לאן אני מגיע ורק השלט בכניסה (לא "העבודה משחררת") בית הספר לטיסה הבהיר לי לשם מה הגעתי לשם. זה ממש לא שינה הרבה. שנינו טסנו שם הלוך ושוב על מטוסי הפוגה, עד שהטיסו אותנו משם לביתנו. איחלו לנו בהצלחה בהמשך דרכנו, רק לא בבית ספרם.

יאדה יאדה יאדה, אמנם אנחנו כבר לא בסרבלי טיסה, אבל את החברות הזאת לא ניתן להפסיק. כבשנו את תאילנד ביחד, השתתפנו ונלחמנו כאריות במלחמת השחרור, כל אחד בזמנו בסיוע רעהו, בשחרור מפרק א' בנישואין לעולם הטינדר והריגושים שבסופו, שוב, נפלנו בפח.

לא עזרו לקחי סמסטר א' שלנו בתואר הראשון בזוגיות. כל אחד מאתנו בסוף בחר להחליף חדרים על הטיטניק ושב לזוגיות צמודה חוזרת, רק עם בת זוג הרבה יותר משופרת, שהבטיחה להציל אותנו אם הטיטניק שוב תשקע.

נו שויין.

נחום, אז יש לנו עוד הבטחות...

היום הילד חוגג 71 שנה, ועוד היד נטויה.

נרים כולנו כוסית שיכר. מלאו כוסותיכם ביין, לנחום – וודקה עם תפוזים בבקשה, לי את הוויסקי הכי יקר בבר, כי שמעתי שנחום פדה כבר את קרן FTC שלו, (FUCK THE CHILDREN) ומעכשיו הוא עובר לסוויטה במחלקה הראשונה, בטיטניק הפרטית שלו. כי אם כבר – אז בכיף ובסטייל לעוד שנים רבות ומאושרות בזרועות בחירת ליבו.

לחייךָ, אחי החייכן!

מהלקוח שלך, ששמע בטלפון הכי הרבה פעמים את משפט התשובה שמקבל כל מי שמתקשר למשרדך עד היום, "כרמלי לשרותך שלום",

ואתה מתכוון לזה באמת,

שזה אכן כרמלי..