להיות ישראלי

קפה של בוקר,

אחרי החדר כושר,

בואך סידורים שיוצאים בסוף ביוקר,

אספרסו לנשמה.

פליי ליסט של שחרית,

ריח מאפים באוויר,

פיתוי מתמיד לשמנמנים מדוכאים,

ספוני בתי הקפה השכונתיים.

בעלי תאבון בלתי מוסבר,

לפחמימות, חיוכים,

יין אדום לחיך,

צ'ייסר וודקה למצב הרוח,

ואחר כך,

בדחיית סיפוקים ראויה להערצה,

וויסקי לטיהור הנשמה.

קצת פוליטיקה,

תהיה לנו בסוף ממשלה?

קצת רכילות,

השקעה ב"טבע" באמת ראויה?

תוכניות לטיול בשבת לבריכת קצינים חבויה,

בין מטעי המנגו של מושב רמות,

בקצה היפה של הרמה.

וחיוך מהלב לאימא צעירה,

חובקת תינוק בן חודש,

בשולחן הסמוך –

חופשת לידה איכותית,

עם אספרסו וסיגריה כבויה,

חיתול ביד בכוננות לפליטה,

וסבא בדימוס השולחן ממול,

שלא יכול להפסיק לחייך,

מול התינוק המקסים,

ברוך הבא לעולם המורכב איש צעיר.

היי בייבי,

קח את ההורים שלך,

צאו מהעיר,

ממרוץ העכברים המטורף הזה,

מהעימות האין סופי שלנו פה

עם עצמנו ושונאינו,

עכשיו,

כל עוד אתה יכול,

ללא חובות, התחייבויות וחלומות הזויים.

לך לקיבוץ,

לך למצפור,

לך לקחת כמה שנים של פסק זמן,

לפני שתאלץ לעבור כמו כולם,

את מסלול המכשולים האין סופי

שאנו קוראים לו,

להיות ישראלי.