הקטע הבא, נכתב בחצי חיוך, עבור ובלשון של פקחי טיסה, בימים בהם כמות התיירים בנתב"ג עברה את העשרים מיליון , והשמים הפכו להיות צפופים מעודף מטוסים והפתרון היחיד שניתן היה לעשות בכדי להימנע מתאונה, היה, לעצור ת'תנועה האווירית, ולהירגע.
לעצור ת'תנועה...
כשמצב מתחיל להיות עמוס,
כשהמטוסים מתחילים לשדר צפוף,
כשקשה לנעול על הטראק בגלל הצפיפות,
כשאתה מתחיל להחליף בין אותות הקריאה,
ומתחרט שבאת היום לעבודה –
תלחץ על הברקס ותעצור ת'תנועה.
אם כל היוצאים פונים צפונה,
החיילים סוגרים לך את הקיצור,
והירדנים מוגבלים לטוס נמוך –
מומלץ ביותר ללחוץ קלות על הברקס,
ולעצור ת'תנועה.
כשהפקח במגדל משנה מסלול בשימוש,
והטייסים נשמעים לחוצים מהשינוי,
והנכנסים עוברים למצב המתנה –
בטוח שאתה לא צריך עכשיו עוד המראה,
תעצור ת'תנועה.
אם המרחב שלך מלא בנתיבים,
המטוסים שלך מוגבלים,
מרחבי כורע תחת נהלים לא הגיוניים,
ואתה מרגיש שעוד מעט אתה מאבד ת'שליטה –
צלצל לחברים שלך בניקוסיה,
תלחץ על הברקס, ובקש הפוגה.
כי לעצור ת'תנועה –
זאת ממש לא תנועה מגונה...
מוקדש באהבה וגעגוע לכל חברי, פקחי הטיסה במרכז הבקרה הכי גדול במזרח התיכון, אי שם בגליל העליון, שנקרא TLV ACC. לכבוד היה לי להעביר אתכם למעלה מארבעים שנות קסומות של אדרנלין, מתח, חיוכים, ארוחות משמרת טעימות והרבה לילות ללא שינה אך עם הרבה אקשיין בשמי ארץ זבת חלב, דבש ומטוסים.
Comentários