לעולם לא אתקן לכם שגיאות הגיה. אם תטעו ותאמרו עשר ספרים, לא יקרה שום דבר. אבין אותכם. עברית שפה מכשילה, ואני בטוח כי ביום טוב אתם ממש אבן-שושן. אני אלוף בשגיאות כתיב. למרות שאני מקפיד לעשות הגהה לכל טקסט שאני מפרסם - זה כבר לא מפתיע אותי שד"ר רוני, חברי הטוב שמגיה אותי בקפידה, שולח לי צילום טקסט עם הדגשות אדומות שגורמות לי להתבייש, איך בכלל יכולתי להקליד שגיעות כטיב שכאלו?
היתרון של כל בלוגיסט היום הוא - האפשרות לערוך ולתקן את שפורסם, גם אחרי הפרסום.
בפרסומים שלי בעבר בעיתונות הכתובה - אבוי אם פתאום גיליתי כי בקטע עליו אני חתום, יש טעות דפוס. בלתי ניתן לתיקון. מצד שני - לא בטוח כי מישהו בכלל קרא אותי באותו השבוע...
אני, שמעולם לא הבנתי את רזי הלשון העברית עד הפסיק האחרון עם החטף פתח וחולם חסר - חייב להבין עכשיו, עם השינוי הפוליטי, איך נכון לומר:גִּזְעָן או גַּזְעָן?
אז זהו. אם אפשר - אז בלי גזענות בכלל, שתי ההגיות עוברות את חוקי הדקדוק, אבל חכמי האדמיה פסקו כי כשרוצים כבר לגנות את זה - יש לומר גִּזְעָן וגִזְעָנוּת.
Comments