היום,
אם לא הצלחתם לבלבל אותי כמו בכל שנה,
הוא יום הולדתה השביעי של הנכדה מספר 1 שלי.
כמי שמצליח לספור כבר 6 נכדים סביבי,
אי"ה במהלך השבוע זה יתגשם,
תמיד שמור בלבי מקומה המובטח של נסיכת הכתר,
מי שהפכה את אותה ואותי לסבא וסבתא,
נתון אנתרופולוגי משמעותי בנפש כל הורה מתבגר שמעביר אותו מיידית -
מקפקפים לנעלי בית,
מבילוי על הבר לשמרטפות פעילה,
ממשחק מטקות לבניית ארמונות בחול,
מחיזור אחרי פנויים/פנויות לחיפוש נואש אחרי מטפלות וצהרונים ראויים,
ועוד שינויים הורמונליים מבורכים שחיוך של נכדה מקסימה כמו אלכס גורמים לי בכל פעם שהיא לוחשת לי:
"סבא, אני אוהבת אותך..."
אבל שיישאר ביננו...
אז היום אלכס בת 7. מה שאומר שאו טו טו, במרחבי הטיק טוק והמרשתת, היא כבר לא ילדה ואני רק יותר אתגעגע, לילדה המדהימה שהיא היום.
אלכס, תודה על כל חיוך, חיבוק ומילה חמה.
מאחל לך אוקינוס של אהבה וטוב לב, הרבה דמיון ומי ייתן, אולי בעוד כמה שנים תקריאי לנו סיפורים שכתבת ברוח המורשת הכישרונית המשפחתית?
לנכדה שלי מספר 1,
נשיקות וחיבוקים,
מכל הסבתות והסבים
ובשם כל שאר הנכדים שכל אחד מהם הוא מספר 1,
לפחות יום אחד בשנה,
ביום הולדתו...
שלומי מזל טוב מזדהה עם כל מילה