סטיית תקן

בשבילים בלתי סלולים, במקום שם לא דרכתי עדיין, בצלילים חדשים ובטעמים שאינם מוכרים, בתגובות ממש לא צפויות ונושאי שיחה הכי לא נדושים, בקוקטיילים חדשים ומפגשים מפתיעים עם הבלתי מוכר, לפעמים, אנחנו מפתיעים את עצמנו כל פעם מחדש. כי רוב הזמן – כולנו בסידורים, במובן מאליו, במה שצריך, במעבר לשלב הבא, במשחק החיים. הישרדות כמו כולם. רק לעבור את הפקק ביציאה מעיר השינה שלנו בבוקר החדש, לא לאחר יותר מדי ולמצוא חניה נורמלית בסביבות העבודה. בינגו!

במסלול חיינו הממש צפוי. צופים, תיכון, מכינה, עתודה או יחידה מובחרת, בה"ד 1 וקצת חתימה לקבע. טיול, תואר ראשון, סטאז' או סטארטאפ, כמה ביטקויין ותיק השקעות קטן, 250 מוזמנים לחתונה וירח דבש קצר בסיישל, אולטרה סאונד ומזל טוב!

יו, יכולתי להמשיך ולשרטט את המובן מאליו של 95 אחוזים מאיתנו, כאשר רק השאר, הבודדים, 5 אחוז ופחות, מתגלגלים בסטיית תקן שלהם בין כשלון מוחלט לאקזיט מדהים בתחום כספי או רוחני, עם תפקיד בסרט בהוליווד או כתיבת רומן ישראלי רב מכר בגיל 24, הדלקת משואה בשם רופאי המחלקה הנבחרת או מקום ראשון בדראפט של ה-NBA. היוצאים מן הכלל שמבאסים את רובנו. אנחנו, הצועדים בשבילים הרחבים המוכרים ומזמזמים את המנגינות השגרתיות בדרך אל האושר.

הסוטים. ה-5 אחוזים החריגים. האנשים האחרים. ההם שעשו את זה, או גם אלה שנפלו בגדול. הבן של השכנה שתמיד נותנים לך אותו כדוגמה למה שאתה כבר לא תהיה. החריגים שהצליחו לשפץ לופט ביפו, שהוסיפו קומה לבית צמוד קרקע ביד אליהו, שלא מאמינים במכוניות ודבקים בקטנוע עירוני, קוני מטבעות הקריפטו כשיצאו מה"מטבעה" שלהם בחמישה דולר, הבחור הממושקף מהשורה הראשונה בכיתה שלקח ברצינות את ההצעה להתגייס ולעסוק במחשבים בממר"מ במקום במטוסים או השתלטות על שטח בנוי - ואחר כך דרכו אל העושר כבר הייתה סלולה, הבחור ארוך השיער בתיכון שאחריו כל "השוות" הביטו בעניין רב, הרבה יותר מתעניינות בו, מאשר ברצים למרחקים ארוכים בשבילים המוכרים. בנו.

אז מה, איפה אתם היום? האם אתם חוגגים את העצמאות או עדיין במלחמת השחרור שלכם, מחלומות בלתי ממומשים מפעם, כשהכול היה עדיין פתוח ואפשרי. האם אתם ממוקמים בציר המרכזי, בפנסיה התקציבית והסולידית, בטעמים המוכרים, בידוע והמוכר או בקצוות? עברתם את אחוז החסימה של החיים המוצלחים? כמה מנדטים קבלתם בבחירות האושר שלכם? והכי חשוב, כמה משעמם לכם היום, בישורת הבלתי ניתנת כבר לשינוי, ברגעי חשבון הנפש – האם הבחירה שלכם להיות עובדי מדינה עם קריירה בטוחה ומכניסה הייתה עדיפה על החלום הנח"לאי שלכם מימי הצבא לרדת למושב בערבה ולהתפרנס מחממות פלפלים אדומים עסיסיים, ללא הרבה דאגות על ראשכם?

צילום: חברי נח דולינסקי https://noahdolinsky.com/