סיפורי תל אביב

סופ"ש רגוע לך, בים אין אף גל.

יום נהדר לסאפ, לגולשי רוח, לאוהבים בפגישה ראשונה בנמל תל אביב.

היא הביאה חפיסת עוגיות עם ההכשר המתאים, הוא הביא כמה פסוקים הקשורים לפרשת השבוע, פרשת חוק הגיוס, וביחד למדו האחד את נפש השניה בשיחה מלאת תשוקה על החמין המתחמם אצל ההורים בביתם.

בינתיים שומרים נגיעה, לפחות במרחב הציבורי, מול אופק אביבי. עונג שבת.

לחברים שלי שאני ממליץ השבת לקחת את הנכדים למוזיאון תל אביב החדש בכיכר ביאליק עם דגש על אוסף סיפורי תל אביב בקומה התחתונה. כיף לנכדים ונחת לסבאים, התרפקות על הנוסטלגיה של כולנו!

מצרף את טורי השבועי כרגיל. 

תהנו!

סיפור תל אביבי

נוסטלגיה. התרפקות על זיכרונות מימים יותר טובים של ממלכת ישראל החדשה. כשהיינו צעירים, בריאים ויפים על חולות הזהב של העיר ללא הפסקה.

תמיד ידעתי כי בקצה רחוב ביאליק בכיכר עומד בניין העיריה הישן. לימים הוסב ל'מוזיאון בית העיר' ששימר עד היום את לשכת ראש העיר המשקיפה על רחוב ביאליק מהקומה השנייה, חדר שבמרכזו השולחן של מאיר דיזנגוף ואני חושד כי רון חולדאי לפעמים בא ומתיישב עליו, לקבל השראה מקודמו - ראש העיר המיתולוגי שהיה נוהג לרכב על סוסו בראש העדלידע הפורימית בעיר. אולי חולדאי יטיס פנטום בפורים הבא כעמוד עשן עם מבער פתוח בראש המצעד הפורימי. אחרי הבחירות כמובן.

'אתגר ה-21' בפייסבוק, בו אתם מוזמנים לשתף צילום שלכם בני 21, מצליח ביותר. זה לא עוד אתגר רשתות חברתיות של דלי מי קרח הנשפך על ראשכם, אלא טבילה בזיכרון חמימים ונעים מפעם, ממש כמו ביקור ב'מוזיאון העיר תל אביב יפו' החדש. מנהרת זמן דיגיטאלית מושקעת, מעוצבת וממותגת שלוקחת את המבקרים מהגרלת המגרשים של שכונת אחוזת בית ועד להפגנות בצומת קפלן. המוזיאון בתקופת הרצה שייפתח רשמית בסוף החודש, וכבר פתוח למבקרים. כולל ראש העיר חולדאי שפגשתי במוזיאון, מסייר ונהנה כמונו מעוד פרויקט שנחנך רגע לפני שכולנו נכנסים לקלפי.

המוזיאון מספר את סיפורה של העיר דרך סיפורי תושביה והערכים שהעיר מייצגת. ביקור אינטראקטיבי שלא משאיר אותך אדיש. המבקר בוחר את התוכן, הסגנון, הכיוון ובכמה לחיצות על מסכי המגע הגדולים, שוקע לנוסטלגיה התל אביבית היפה שכולנו גאים להתרפק עליה. כמעט ולא תראו שם שלטים "אין לגעת" להיפך. ללחוץ, להקשיב, להנות.

בצילומים ובעבודות הוידאו המשלבים ישן עם חדש, מככבים השווקים, החופים, הפארקים ובעיקר התושבים שעושים את המונח – "תל אביבי" למשהו חי, נושם, קולני ומספר אין סוף סיפורים על תולדות העיר שלי. אני אישית נמשכתי לקומת הסיפורים. ממאה ועד לחמש מאות מילים, והכל על הסובב אותנו, מהנחל ועד הים. מנחל האילון ועד לשחקני המטקות בחוף גורדון. מהגלריות ביפו העתיקה ועד למגדלי הייטק בעתידים.

הדס יוסיף-און היא מנהלת האוסף בתערוכה החדשה במוזיאון המתחדש - 'אוסף סיפורי העיר', שנפתח בקומה התחתונה של המוזיאון. מאגר של סיפורים, כתובים ומוקלטים, כרזות, סרטונים והרצאות, פודקסטים ומדפי ספרים שנכתבו בתל אביבית.

אגב, כשליש מהסיפורים במאגר הם בערבית ובאנגלית. זוכרים? אנחנו תל אביב-יפו, עיר מעורבת ובימים שקטים יותר גם עם הרבה תיירים מחו"ל.

המבקרים מוזמנים למצוא את המסך מגע שלהם, לבחור את הסגנון, התקופה, הנושא, האורך והמערכת מציגה על המסך את הסיפור שבחרה עבור הקורא – סיפור מתוך מאגר סיפורים שהוכן על ידי מנהלת האוסף, הדס. סיפורים שלוקטו ממאגרים מוזיאונים, אוספים, שנכתבו על ידי תלמידים בתקופה האחרונה במיוחד לקראת הפתיחה וסיפורים שהוקלטו על ידי מיטב המספרים התל אביביים. אתה לוחץ על הפעמון, ודפנה ליף מקריאה לך סיפור אישי. הדס מזמינה את המבקרים להגיע לסלון העירוני ולהנות מעולם הסיפורים. כל אחד בקצב שלו. אגב, דרך האתר האינטרנטי של המוזיאון כל דכפין מוזמן להגיש סיפור קצר, שאם יימצא ראוי – יצורף למאגר הסיפורים התל אביביים.

לפני היציאה מהמוזיאון, מוזמנים המבקרים להשאיר פתק עם משאלה – מה יכול לקרות בעיר הזו? מעיון מקרי בפתקים שראינו: "לכולם יש מטריות של AM:PM", "למצוא חניה ברחוב דיזנגוף", "פקח אני פורק סחורה, תכף אשוב", "ללכת לים הוא תמיד שם", "ללכת למוזיאון בדייט ראשון", "מחכים לאישור תמ"א 20 שנה", "לנסוע שעה לעבודה למרות שנשארת בתוך העיר", "שגם אם תלך עם תרנגול על הראש – זה יעבור בסבבה", "להיות מוצף באירועים ועדין להרגיש FOMO". כך שהמבקרים הם גם חלק מהסיפור העירוני.

לבד מאוסף סיפורי העיר, התערוכה הקבועה והתערוכות המתחלפות בקומות העליונות – יש שם פינות הפעלה לילדים, קפטריה עם חצר אינטימית והדובדבן הוא גג המוזיאון, המשקיף על הגגות השכונה, פתוח לציבור גם ללא חובה לעבור דרך המוזיאון עצמו.

מומלץ לערוך הסיור במקום בקבוצה מודרכת, המאורגנת בהרשמה דרך האתר באינטרנט.

אז מי עומד מאחורי המוזיאון המחודש הזה? המקום נקרא על שמם של שושנה וזבולון תומר ז"ל, מאבות תעשיית התרופות הישראלית שעשו לביתם בתחום הרפואה, שהחליטו לתרום לפרויקט ביחד עם קרן תל אביב. אחרי שבדקו מה יתאים למוזיאון העירוני המתחדש עם חברת "בריז קראייטיב" - תכננו, מיתגו, אצרו, בנו ושיפצו את השכיה האדריכלית למוזיאון תל אביבי, למקום בילוי משפחתי שפתוח כל השבוע, כולל בסופי שבוע, למעט ביום ראשון.

המוזיאון שייך לעיריית תל אביב-יפו ונבנה על ידי העירייה והינו חלק מכיכר ביאליק - בתי התרבות של העיר שהינה מרחב תרבות עירוני חדש הנבנה סביב כיכר ביאליק הוותיקה שבתל אביב-יפו. המרחב מהווה מארג של חמשת מרכזי התרבות הפועלים בכיכר, ומייצרים פעילות אמנותית וארכיונית ברמה מוזיאלית: בית ביאליק - מוזיאון וארכיון המשורר הלאומי, מוזיאון העיר תל אביב-יפו, מרכז למוסיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל, בית ליבלינג - מרכז העיר הלבנה, מוזיאון בית ראובן.

הכניסה בתשלום. למבקרים 25 ₪, לתושבים 18 ₪, למשפחה של 4 - 45 ₪, ולאזרחים וותיקים 12 ₪.