ים המוות לא מת. בלועזית הוא נקרא הים המת. בעברית קראנו לו ים המלח, והשבוע הבנתי שמלח זאת הבעיה הכי קטנה במקום הכי נמוך בעולם. הם מגרדים מלח בצד אחד ומפזרים אותו בצד השני. טונות של מלח נזרקים שם למעמקי ים המלח.
בשנות השבעים אהבתי לנהוג לאילת בכביש 90 בואך צומת הערבה, לאורך הגדה המערבית של הים המלוח, שהיתה צמודה לכביש וניתן היה להריח בנסיעה את המים רוויי המינראלים ואוצרות טבע.
כביש 90, בקטע שבין בית הערבה ועד למפעלי ים המלח, הפך מאז לסיפור עצוב. בולענים איימו למוטט אותו, הצטברות מלח בבריכות האידוי של המפעל גרמו לחשש מהצפת המלונות במי החלק הדרומי המלאכותי של ים המלח, אזור שהתאדה והתייבש, תופעת לוואי זאת צפויה מכך שסגרנו את סכר דגניה בפתח הדרומי של הכנרת, וייבשנו את ים המלח. מפלס הים יורד כל שנה במטר וחצי, וקו החוף נסוג ונסוג ומתרחק מהכביש, ואין אשם אחד לכך.
האזור, מרכז תיירותי המשלב יתרונות מדבר יהודה, קרינה ידידותית לחולי פסוריאזיס, תהילת אתוס מצדה, הקזינו ביריחו, והפקות מוזיקאליות מרהיבות שמשכו חובבי אופרה למופעי ענק בלילות לרגלי המצדה.
תושבי המקום, כאלפיים חלוצים בקיבוצים וישובים קהילתיים, מתמודדים היום בשינוי עולמם. כמו פיצוי עבור נזקי הבולענים. תופעה גאולוגית מקומית בלתי תלויה בכלום, מכת טבע, שצמצמה את השטחים החקלאיים והנופש של קבוץ עין גדי, וסגרה חלק מהחופים העצמאיים למרגלות מצפה שלם. אזורי בילוי שגוועו ונעלמו בגלל הבולענים.
אזור התיישבות נידח המרוחק למעלה משעה מירושלים, ללא מקומות תעסוקה אטרקטיביים למעט המלונות או מפעלי ים המלח. אבל מי מחברי הקיבוץ המופרט רוצה להיות חדרנית?
נשמע טרחני, לא מעניין ומה זה בכלל קשור אלי. אז יש שם בולענים. למה לפתוח את סכר דגניה כשהכנרת סוף סוף התמלאה? למה לשפוך מים מתוקים טובים לים של מלח?
רק כשמבקרים בפתח תעלת הזנת מים במרכז ים המלח לכיוון דרום עבור בריכות המפעל, מול המקום שפעם קראנו לו "הלשון", רואים שבעצם הכול יבש ואפשר ללכת ברגל מזרחה לירדן ובארבעים השנים האחרונות התאדה לנו חצי ים ונשארנו עם חלל ריק ממים מלוחים שנעלמו ובחלקם הפכו למיליארדי דולרים בארנק בעלי "מפעלי ים המלח".
כיום שואבים מים מהחלק הצפוני של ים המלח המתרוקן ומעבירים את המים בתעלה פתוחה דרומה, לבריכות האידוי של המפעלים להפקת אשלג, מגנזיום וברום. הייתי מופתע לגלות שהחלק הצפוני של ים המלח, נמוך ביותר מארבעים מטר ממפלס בריכות מלכותיות שמפעלי ים המלח ממלאים עם משאבות לתעלת מים. הים שקע משנות השבעים 40 מטר, וזה לא נפסק.
לא. מפעלי ים המלח לא מייצרים מלח. זה נעים ומרומם להאשים אותם ולשנוא את משפחת עופר, אבל תאמינו לי, גם אם מפעלי ים המלח לא היו קיימים בכלל - ים המלח היה מתייבש. כנראה לאט יותר, אבל כל עוד אנו מעדיפים לשתות מי כנרת, לתמוך בתושבי שכנתנו ירדן הצמאים, וסכר דגניה סגור - ים המלח יצטמצם וילך בשנים הקרובות וגם הבולענים יקרסו מטה.
עוד שינוי סביבתי משמעותי הנובע מכך שיש הרבה יותר אנשים בעולם מפעם, בשנות השבעים. עצוב, מעורר מחשבות לפתרון. מעורר הערכה לאנשי עין גדי והסביבה שלמרות ועל אף, ממשיכים לגור בפינה הנמוכה של המדינה, נאבקים לפרנסתם ונהנים ממה שיש.
בבוקר עלינו לפסגת מצדה. להיזכר בפרוייקטור האגדי. מלך היהודים שבנה פה לפני כאלפיים שנה ארמונות מדהימים ונמל מוצלח. מבצר כמעט בלתי כביש עם מאגרי מים מדהימים. בולענים לא היו לו במצדה. בטוח שאצל הורדוס הים לא היה מת. תעלת הימים קטנה עליו מהים התיכון לירדן. תעלה ממפרץ אילת צפונה עד לסדום - לא בעיה. מפעל התפלה סולרי מהפכני, גם כן אפשרי. אולי מישהו ימצא שימוש כלכלי ראוי להר המלח שנערם כפסלת במחסני המפעל. רק שצריך פה שוב את הורדוס, כדי ששנית מצדה לא תיפול. NEVER AGAIN
כתבת יפה ומעניין