יום אחרי אישור התקציב הדו-שנתי בכנסת, בלילה בו נפטרה מלכת הרוק&רול טינה טרנר בגיל 83, בערב בו חגגו בחולות ראשל״צ 30 שנה לגלגל״צ עד אור הבוקר אלפי צעירים שגדשו את האזור, השתתפנו בשמחת הזוג הצעיר שחיכה בסבלנות עד תום ספירת העומר ונישא אמש בהיכל השמחות המפואר, אי שם בקצה מערב, ראשל״צ.
חתונה. אתם יודעים. התכנסות. צ׳ייסר. חופה. ויסקי. צלם מגנטים. נשיקות מרפרפות מעל איפור מושקע. צ׳ייסר. שלום, אני דנה המלצרית שלכם, מה להביא לכם מהבר? שלום, מאיזה צד אתם? עובד עם האבא של הכלה? נעים מאוד. משתדל מאוד לא להכתים את החולצה ברוטב. מה? מצטער, לא שומע, להעביר לך הסלט? הבומים ממערכת ההגברה מונעים כל סיכוי להידברות עם השכן שלנו להושבה בשולחן, בטוח הושקעה בשזירת האורחים מחשבה מסויימת ויש לנו לפחות נושא משותף לשיחה מעבר ל - איזה ויסקי אתה שותה?
ערב מאתגר, עם מחשבות נוגות על מחלקת הרישוי בעיריית ראשל״צ שמאפשרת לקיים אירועים במקום בו כולם מגיעים ברכב פרטי, ומקום חניה, אין בנמצא בטווח הליכה עם נעלי חתונה בעקבים גבוהים.
אבל כנראה שזה לא אתם זוג צעיר אלא אנחנו, הבוגרים, שישבו מסביב לשולחן באולם, עם אצבעות בתוך האוזניים, מנסים לחשב את יציאתנו עם מינימום ירידה בשמיעתנו שגם ככה בזמן האחרון לא משהו. מזל טוב וברכות להורים, עוד תחנה שמחה ורועשת בדרך אל האושר.
השירותים במקום היו מדהימים ורגועים אפרופו הנושא בטור השבועי המצורף. לטובת בני הדוד שלי מהפריפריה, אני מצרף בהמשך גם את הטקסט המלא של הכתבה...
מאחל לחתן ולכלה ירח דבש מדהים ושקט, עם השמחה של כל הצעירים שרקדו בחתונה למרות ואולי בגלל עוצמת מערכת ההגברה אי אפשר להתווכח. אתם העתיד. אתם כנראה צודקים רק הבוקר אנחנו פחות שומעים.
חג שמח לכולכם וסופ"ש חלבי עם נגיעות של BBQ בשבת...
עיר ללא משתנה
כשאני רואה צילום של מאה אלף מפגינים – הדבר הראשון שעולה לי בראש זה, איפה הם משתינים. הרי הם יוצאים מהבית לארבע שעות, בטח שתו כוס קפה בדרך לפני שהצטיידו בשלט או דגל, ועכשיו הם עומדים בלב העיר – והשלפוחית לוחצת. מה עושים? חלק נכבד מהמפגינים כבר בגיל השלפוחית הרגיזה, וביקור בשירותים מדי שעה זה ממש לא לקסוס אלא צורך חיוני. מאחרגני האירועים האלה חייבים לפזר תאי שירותים ניידים, אחרת יהיו בושות...
אחת הדיאטות הפופולריות היום המבטיחה שנהיה אבות חטובים ללא ספורט – אם רק נשתה כל יום כ-4 ליטר מים, ועוד מספר כללים שלא תוציאו ממני ללא השתתפות בדמי ההרשמה למסלול החטוב; דיאטה שמאלצת את המשתתפים לבקר בשירותים בדחיפות. אם רוצים לרזות (מי לא) קשה לעזוב את הבית הרחק מהאסלה להתרוקן לכל הנוזלים שהצפנו את עצמנו כמעט לטביעה.
מעיון במפת השירותים הציבוריים בעירנו, אפשר להתרשם כי יש פה הרבה מתקנים ציבוריים. רק כשנכנסים בזום-אין למפה, רואים שכונות שלמות עם דלילות אסלות. לאורך כל ציר יהודה הלוי, בשכונות שצפונית לירקון, אזור הרצל וקיבוץ גלויות, מקומות שוקקי חיים במשך היום – כמעט ולא תמצאו שירותים ציבוריים. תייר שילך מעיריית תל אביב בואך מרכז אתרים לאורך שדרות קק"ל – חלילה לו אם ישתה משהו משתן. האפשרות היחידה שיש לו להתרוקן היא בבניין ההנדסה ברחוב פילון עד שיגיע לשירותים בחוף גורדון. זאת כנראה הסיבה שלכל מרכז אתרים יש ניחוח של שתן. אנשים לא מחזיקים מעמד עם השלפוחית שלהם עד ליעד.
הבעיה אינה יחודית לת"א. למשל בארה"ב - אני שונא את ניו יורק. בכל מנהטן לא תמצאו בית שימוש ציבורי זמין אחד. אחד מהסודות הכי שמורים שם היא רשימת המקומות בהם אפשר להתפנות בלי לקנות כוס קפה או בירה או לעלות לקומה הששית במייסיס...
כן, מכיר, מקדונלדס, הרשת שתמיד תוכל להיכנס, להשתין וללכת. כולם מכירים והתור בהתאם.
כמי שסובל משלפוחית מטרידה, זכורים לי אירועים מביכים בהם אני מסתובב עם לחץ משמעותי בחלציי, ואסלה - יוק!
ביפן לעומת זאת, בכל מקום ציבורי, הכי נידח שיהיה – תמצא חדרי שירותים בוהקים בניקיונם עם אסלות חשמליות מתוחכמות, תענוג אנאלי בריאותי.
איך עדיין לא פתרו את הצורך האישי המשותף לכולנו בהרבה מקומות, וגם בתל אביב כמובן.
בשבוע שעבר הזדמנתי לעיר תיירותית מתחרה לתל אביב, לונדון, שבוע אחרי טכס הכתרת צ'רלס השלישי. גן עדן למשתינים. רק צריך להקפיד לעמוד בצד המתאים. שתו בירה, שתו קפה, שתו ושתו – אל תחששו. אפשר לטייל ללא לחץ. תראו איזה מבחר – בנוסף לכל השירותים הזמינים בפאבים הנמצאים בכל פינה ומתקנים נקיים דומים בתחנות הרכבת התחתית, העיריה מציבה גם מבחר שירותים ציבוריים בשפע עם שילוט מתאים.
Comentários