בעוד מספר דקות היא תגיע. אחרי התלבטויות רבות החלטתי שהגיע הזמן שגם לי תהיה אחת שכזאת. עוד מעט היא תצלצל בדלת, ועדיין לא ברור לי בדיוק מה יהיה. איך אצליח להבהיר לה את רצונותיי ובקשותיי המיוחדים.
מה אומרים במקרים שכאלו, איך מדברים לאישה שלא פגשת מעולם ואשר צריכה למלא מעכשיו תפקיד ראשי במערכת חייך הפרטיים: מה עושים, האם מזמינים אותה קודם לכוס קפה, יושבים ומלהגים במטבח מסביב לעיקר, או שישר ניגשים לעניין? לומר את האמת הקדשתי לנושא גם מעט מחשבה.
הבית פונה בזריזות את הילדים הבאתי מזמן לגן, סידרתי את החדרים, את הכביסה שהתגלגלה בחדר האמבטיה הטמנתי מגולגלת בארון, אשתי נסעה מוקדם בבוקר לעבודתה והשאירה אותי לבד בבית, יושב ומחכה לגברת שתבוא כבר.
עד היום הסתדרתי בלי, אך לכל דבר יש גבול, ולכל אחד יש סף שבירה. נשברתי. את מספר הטלפון שלה קיבלתי מחבר טוב. מספר סודי שלא נותנים לכל אחד, אלא אם אתה רואה חבר במצוקה, טובע ומפרפר, חבר שרק ידה של אישה מנוסה חרוצה ויסודית תוכל לעזור ולייצב את חיי הנישואים שלך.
החבר סיפר שהיא עושה הכול. לא יקרה, לוקחת כמו כולן, אך נותנת הרבה יותר. אמינה, לא מבקשת אחר-כך תוספת עבור 'אקסטרה', לא נכנסת לך לנשמה ואפילו תשאיר מאה דולר על השידה, היא לא תיגע בהם בלי רשות מפורשת ממך. היא לא צריכה להיות מלכת היופי ואין לנו כל דרישות מוקדמות לגבי רמת האינטליגנציה שלה. הרי כולם, כולל הגברת, יודעים בדיוק עבור מה ולמה מזמינים אותה.
מיד היא תגיע, ואני כנראה אמות מבושה. אצלה אין זאת הפעם הראשונה, את מחסום הבושה נראה שעברה מזמן וכבר אין לה העדפות מיוחדות. "חביבי, אתה או אשתך, לא משנה לי, העיקר שיהיה מישהו כשאגיע", אמרה לי אתמול בטלפון בקול חברמני. ביננו, אני מקווה כי יש לה מספיק ניסיון בכדי שתוכל לעשות את כל מה שבעלת הבית לא הצליחה לעשות בחודשיים האחרונים.
גלינג מצלצל פעמון הדלת. זהו. היא הגיעה. עוזרת הבית החדשה שלנו מתייצבת ליום עבודתה הראשון.
צילום - חברי בבנגקוק המסוגרת בימים אלה בגלל הקורונה - נח דולינסקי
קראתי וחייכתי. לא מכבר קבלתי עוזרת אישית (מטפלת זרה) ואני מבסוט עד הגג! הנסיון שלי מצויין ואני מאחל לך גם. 😑