פשקו ואני חברים מכיתה א'. הוא מרחוב צייטלין ואני מרחוב דובנוב. היינו נפגשים בקיוסק של שושנה בגינת דובנוב, בדרך לצופי דיזנגוף ולמשחקי הילדים שהיו מקובלים בשנות הששים. בסופי שבוע ההורים לקחו אותנו לקאנטרי קלאב שבצומת גלילות, הרבה לפני שקראו לזה גלילות. שחינו, טניס, ובעיקר הבטנו בהערצה על כל האמיצים שקפצו לבריכה מהמקפצה בגובה 10 מטרים.
השבוע ביקרתי שם. פארק המקפצה. הקפיץ אותי חמישים שנים בזכרונות התל אביביים שלי.
כמתנה לבר המצווה שלי, נרשמה משפחתנו לקנטרי קלאב תל אביב. הקנטרי הראשון עם מקפצה תלת קומתית בגובה 10 מטר, אתגר האומץ האולטימטיבי לנער בן 13.
עברו 58 שנים מאז פתחה קבוצת משקיעים של יהודים ממקסיקו את הקנטרי. היום נעלמו מגרשי הטניס עליהם למדתי את רזי חבטות כף וגב היד ממורה הטניס יוסי, קטוע כף יד. בריכת השחיה האולימפית בה פגשתי את נשיקותי ראשונות גם היא כבר לא קיימת. במקום זה קמו ארבעה מגדלי WIX שם עובדת ביתי הטכנולוגית ולצידם גם "פרק המקפצה" החדש שבליבו מקפצה. מקפצת ה-10 מטר המאתגרת.
ממש במקרה, רגע לפני הבחירות המוניציפליות 2023 שמועדן כעת אינו ידוע, הסתיימו רוב העבודות בפארק החוף המקשר בין חוף תל ברוך לחוף הצוק. פארק הדיונות האחרון בחופי תל אביב, שתורבת ונסלל בשביל הליכה ורכיבת אופניים, עם מדרגות עץ ומשטחי תצפית שמהם ביום בהיר רואים את מפרשים לבנים באופק. בתקופת הלחימה בעזה שומעים את נפץ הקרבות וברקע מזמזם מנוע הכטמ"מ שמלווה אותנו מאז פרוץ הלחימה.
כמי שמתמיד בבקרים לצעוד במסלול ההליכה מתל ברוך עד לחוף מציצים ובחזרה, וחווה צפיפות מסוכנת מנתיב רוכבי האופניים החולפים לידי בסכנה הדדית - אני מעריך מאוד את ההפרדה המוחלטת שעשו בפארק החוף בין הצועדים למדוושים. השבילים מוכנים. עבודת הגננות – מחכה לעונת השנה המתאימה לשתילה. הממטרות פוזרו, יש עמדות שתיה לצידי השבילים, הותקנו עמודי תאורה שיאפשרו בפארק הליכה בטוחה גם בערבי הקיץ הנעימים.
השבילים נוחים. יש מסלולי הליכה מתפתלים בעליות, ולמטיבי לכת הותקנו מדרגות עץ רחבות המאפשרות טיפוס אירובי ספורטיבי. רק חבל כי כבר עכשיו חלק מפסי הגומי שהודבקו כנגד החלקה במדרגות – כבר מתקלפים ומוסיפים סיכון לצועדים.
מאז ימי הקורונה אני פוגש על טיילת החוף הצפונית לירקון צועדים קבועים, המתמידים כל בוקר לגמוע את מכסת הצעדים שרשם להם הרופא. גברים ונשים שמגיעים בהתמדה מדי בוקר, עם בת זוג, עם כלב, עם אוזניות ופודקסט, עם רמקול קטן ושיר בלב, עם חיוך וכובע. לצועדי הבוקר הידד.
בהליכתי הראשונה בשמורת הטבע הסמוכה לביתי, קבלתי תזכורת מאחד מילידי השמורה. קבלתי עקיצה חדה באוזן. התראה מהטבע, שהוא חזק יותר מכל אספלט או משטחי עץ מהגוני איתנים. אנחנו רק אורחים לרגע פה, וצריכים להתנהג יפה ולשמוע על הטבע סביבנו.
בחגי תשרי חנכו את השבילים אלפי צועדים, מפגינים את מיטב אופנת בגדי הספורט לולו-למון ואחרים, מנצלים את חום סוף הקיץ ומשתזפים בגוו חשוף לקראת הסתיו שמעבר לפינה. עוד פרויקט של הדקה התשעים לפני הקלפי. כמו גן המשחקים בפארק רוזין שגם הוא הושלם "במקרה" החודש, ובטח יש בעיר עוד כמה גזירות סרט בנוכחות הנהלת העיר הנוכחית שרצה במקרה בסוף אוקטובר לבחירות. אנחנו נהנים, הם גוזרים ומקווים לטוב בקלפי, ולנכדים שלנו יש עכשיו מתקנים יותר ראויים במגרשי המשחקים.
הפארק היה מוכן למועד הבחירות, שנדחו בגלל "חרבות ברזל". מאז היו מספר ימי גשם ששטפו את השבילים, כיסו בחול ואבנים את השבילים, באופן שסיכן את ההולכים. פניתי למוקד 106 בעירייה בעזרת האפליקציה – ולזכותם יאמר כי פעלו מיידית ושלחו טרקטורון לניקוי השבילים. אני מקווה כי אחרי שהצמחייה המתוכננת תכסה את הקרקע בפארק, יפחתו אירועי הסחף.
ความคิดเห็น