ברבור שחור

המצב על הפנים.

לא כולם מבינים את זה, אבל תאמינו לי - ברבור שחור כהה באופק.

אני לא צוחק.

החיים של כולנו הולכים להיות יקרים.

מאוד.

כולם אשמים בבואו של הברבור. הבן של השכן הוא חד קרן. הבת של שרהל'ה - צלצלה בפעמון בוול סטריט ובחשבון הבנק שלה יש חגיגה. הברים על מדרכות אבן גבירול ודיזינגוף - מפוצצים בצעירים שבמשך היום עובדים מהבית, בערב מתעכבים עד לסיום הזום עם עמיתיהם בחוף המערבי בארה"ב, וסביב אחת עשרה בערב יורדים עמוסי אדרנלין לפרוק את המתח והארנק על חופי הכרך.

הבעיה של כולנו מתחילה בשוק העבודה. שנה בכלל אנשים לא עבדו כאילו. ישבו בבית וקיבלו חל"ת.

הצדיקים מהצעירים עבדו מהבית מוקפים בילדים מבודדים ומנוזלים תאבי גלידה גולדה וסבתות שירדו איתם לגינה השכונתית ברדיוס 500 מטר מהעריסה. זוגות צעירים שהכניסו לחדר השינה שלהם עמדת מחשב, חסכו למעביד שלהם שכר דירה על קומה במגדל משרדים תורן, וחסכו לעצמם דמי גן, מועדונית, או חוגים שעוד לפני שנפתחו הודיעו לכולם כי עוזר הגננת אתמול נכנס לבידוד בגלל מגע חברתי עם צד ג', חולה מאומת.

הצעירים האלה, בוגרי מוסדות השכלה גבוהה מעידן טרום הקורונה. אלה שלמדו פרונטלית וממש ישבו ליד סטודנטים, ניהלו חיים סטודנטיאליים פוריים, עבדו עבודות סטודנטים במשמרות בין ההרצאות ובסוף הוסמכו מהנדסי סייבר ויצאו עם הרעיון הפרטי שלהם עם עוד שני חברים למסע שהסתיים איך לא - בצלצול פתיחה במסחר במניית החברה שהקימו תוך 3 שנים - החבר'ה האלה הם הקטרים שמובילים את הרכבת הכלכלית של כולנו אל שפת התהום.

רגע. זה לא מאמר פרשנות כלכלית (למרות שהחתום מטה כלכלן צמרת) וזאת לא נבואה. אני מצלם לכם בשחור לבן תמונה עכשווית, בעיקר בשחור, את העולם שאנחנו מעבירים לילדים שלנו. אז אל תברחו לי דווקא עכשיו כשהרכבת יצאה מהתחנה, עמוסת דולרים וחלומות הייטקיסטיים, כשהנוסעים צוהלים, נהג הקטר הוא כאמור ברבור שחור - והתהום אליו כולנו נתרסק, מעבר לסיבוב.

קבוצה שולית של מצליחני על, הקימו במדינה זעירה, תעשיה מפונפנת חסרת פרופורציה, תחום שדורש הרבה עובדים טובים לשלוט ולכבוש את שאר העולם הטכנולוגי. אין פה מספיק עובדים. מה שיש זה הרבה יזמים, עם ראש מלא רעיונות, שפותח הרבה רכבות קטנות הדורשות ים של עובדים. עורכי דין, אנשי עולם החשבונאות, אנשי שיווק, אפילו שפים ועובדי נקיון - כי בקרונות מאחור החברים רעבים וצריך גם לנהל את הבירוקרטיה ולספור את האפונים.

הביקוש הבלתי מתפשר של אנשי ה- HR בעלי כיסים עמוקים ביותר - מרוקן את המשק מעובדים "רגילים" ומפתה אותם בעוד כמה אלפי שקלים כל חודש לעבוד למולך, מול קרנות מזבח קטר הזהב החדש שהגיע עמוס מזומנים מהנפקת חלומות חדשה מעבר לים.

מצד שני, עידן הקורונה פיתח זן חדש של עובדים כחולים. השליחים. עיסוק תזזיתי, לא הכי נעים, חם בקיץ וחלקלק בחורף, לא דיאטטי אבל מפנק. כל שליח בוולט/ תן ביס/ פיצריה שכונתית יכול להגיע בקלות לשכר של עשרת אלפים שקלים בחודש ללא כל השקעה או לימוד מוקדם. אתה עובד בשעות הנוחות לך, מתרוצץ על קורקינט חשמלי שכור, אופניים או קטנוע, בלי שנות לימוד אקדמי, וזהו. יש לך שכר פי שתיים משכר המינימום במשק - וזאת הנקודה. שכר המינימום במשק הוא שכר שליח כחלחל. אף אחד כבר לא יהיה מוכן לעבוד כמוכרת בקניון בפחות מזה. נסו לגייס עובד במשרד בשכר שעד הקורונה נע סביב ה-7 אלף בחודש… ההיצע בשוק קטן, הביקוש לעובדים רב והשכר עולה. בהרבה.

זהו. מי שחושב שנשאר עם אינפלציה סביב האפס עוד יותר משנה - לא מבין מה קורה פה. השכר קופץ, עסקים קטנים לא שורדים לטווח ארוך בלי עובדים. מה לעשות, גם בעל הבית לא השתגע ולא יישאר כל סופ"ש במשרד לסגור עיכובים מחוסר עובדים, ובסוף הוא ימכור את העסק או יסגור אותו. מיזוגים של חנויות מכולת עברנו בעבר, עכשיו אלו משרדי עורכי דין, רואי חשבון או מלונות שעוד מעט יתחילו להבין שאין לתיירות הנכנסת מה לחפש פה כל עוד אין להם אלפי חדרניות, שמזמן עובדות בהייטק בתור מגהצות שטרות דולרים…

המחירים יעלו בקרוב.

בגדול.

תקופת הקורונה שידרגה את רווחי הרבה עסקים. שילוב של פיצויים ממשלתיים עם הרבה כסף שזרם לביקושי פינוקים בשוק המקומי במקום כספים שבשנים אחרות היו מבוזבזים בחו"ל בטיולי סופ"ש של קניות ופינוקים עם טיסות השכר מחד ומטוסי המנהלים הפרטיים לבני המזל שבינינו. יש הרבה כסף בצנרת שרק מעלה את המחירים. שכר דירה דירת 4 חדרים קומה שלישי ברחוב גורדון - מעל 16 אלף שקלים בחודש? בית 7 חדרים ביהודה המכבי בשלושים אלף שח בחודש? השתגעתם? כמה צריך להרוויח כל חודש בשביל שלם סכומים שכאלה?

לא הבנתי למה ב"טסטינג רום" שבשרונה רוצים על מזיגת כוס יין ישראלי שאינו מזהב 150 ש"ח, אולי הם משלמים למלצרים שם בביטקויין. אבל המחירים לא עולים רק בתל אביב. לאוהבי הסיורים בעיר העתיקה בירושלים - מקום הפינוק לפתיחת התיאבון בכל סיור, ה"קבב בקיר", שיפוד קבב עם עגבניה ובצל בנגיעות יוגורט, דחוס בפיתה התייקר. מעשרה שקלים ל-12 שקלים, בעמידה בסמטה.

אז מי ישלח את הבת שלו ללמוד להיות מנהלת חשבונות שקיבלה בעבר, רק לפני שנתיים, כשמונה אלף ש"ח בחודש?

מצד שני, בחשיבה לטווח ארוך - עולם הסייבר ונפלאות המחשבים, יקרוס בקרוב. העולם עומד להשתנות. פיצוץ קטן פה, איתות גרעיני שם, אלפי מוסלמים על הגדרות באירופה - והברבורים השחורים לא יהיו ציפור נדירה. נחזור לעולם הקודם, לפני עידן האינטרנט והצ'יפים. בעולם שכזה, מי שיודע לנהל מאזנים ולחשב את ספרי החשבונות של החברות - יהיה המצרך הכי מבוקש בשוק.

נ.ב.

אם אתם מכירים מנהל.ת חשבונות המחפשים עבודה - תנו לו.ה את הטלפון שלי. יודו לכם