נצרת. הבירה הערבית הצפונית. פקק תחבורתי אחד גדול. עיר בלתי אפשרית עם הכנסיות הכי חשובות לעולם התיירות המקומי. כל נצרתי שני הוא בישוף, כהן דת או נזירה סבלנית יראת שמים.
מוקד תיירות ללא מלונות, עיר עתיקה עם שוק שומם, סמטאות ללא רוכלים, סחטני דמי חסות ללא נסחטים שברחו ועברו לגור בעיר העילית נוף הגליל המתרחבת, עם מוסדות החינוך הכי טובים בארץ, מורים מסורים שמקבלים חצי שכר ומוציאים לשוק העבודה כל שנה בוגרים מצטיינים בכמות מעוררת קינאה.
העיר של מרים, אמו של ישוע, שכל צליין חייב לעבור ולכרוע ברך מול הבית המשוחזר של משפחת הצלוב, עיר שכולה פקק אחד גדול של אוטובוסים מפוארים, המתפתלים ברחובות הצרים של הכפר הגדול שבגליל. עיר שהתיירים לא נשארים בה שקל אחד מיותר. מתפללים בבשורה וישנים במלון בטבריה.
עיר שסבלה עשרות שנים של קיפוח בתקציבי הפיתוח, עיר המזוהה עם מפלגה ערבית-קומוניסטית, עיר עם הרבה קירות גרפיטי פרו פלסטיני שנצבע, נמחק, ושוחזר כבר 15 פעמים לפחות.
נצרת התיירותית שבקושי אפשר להוסיף בה כמה חדרי אירוח לתיירים מפוחדים שיתעוררו בלילה מצרור פיצוצים שבדיעבד היו כנראה מטר זיקוקים ולא גביית דמי חסות.
עיר ערבית ישראלית שברחובותיה הראשיים הקירות מעוטרים בגרפיטי בנוסח כמו במחנה פליטים בעזה, אז שלא תתפלאו שאף אחד לא מוכן להתאמץ להשקיע בעיר הזאת. Free Palestine על הקיר לא עושה את העבודה כמו ברוכים הבאים לנצרת. יש פה קנאפה טעימה, מסעדות מנחמות במאפים מפנקים, מוסדות חינוך מושלמים, אנשי דת צדיקים, וערבים שהפכו את הפליטות לערך עליון והעבר המשפחתי צובע את העתיד של כולנו בארץ הקטנה שלנו בצבע בלתי אפשרי פסימי.
חברים, עוד מעט יהיה שוק כריסטמס בנצרת והכפרים הנוצריים בגליל. האורות המהבהבים, מוזיקת הפעמונים ודמויות סנטה קלאוס ינסו לשמח את המבקרים שלא יגיעו. נצרת, תביני. זה לא כיף לבקר במחנה פליטים עירוני גם אם השלטים בעברית והסלטים חופשי.
Comments