top of page

אופנהיימר. הבר. לא הסרט או הפצצה.

עודכן: 4 ביולי

יש בר חדש בשכונה. "אופנהיימר". הכי לא מקורי, אבל היי, זה עובד. לא צריך לשאול כתובת.


ree

השבוע היתה הפתיחה. הוא בול במרכז המסחרי הוותיק שעל רחוב אופנהיימר שברמת אביב. האיש והאגדה, אבי פצצת האטום האמריקאית משנות הארבעים.

על חורבות בר נלסון 33, שם היתה לי כורסה קבועה בפינת הבר במשך שנים טובות, צמח לנו בר יורש. במקום האחים אבידן, מקבוצת נלסון, הרכב מנצח בליגת הברים של העיר, הגיעו כמה יזמים אופטימיים עם חזון שמח לשכונה. שאפו להם. הם השקיעו ברוחב לב בעיצוב המקום. יש שם בר מעוגל כזה, חצי אליפטי הייתי אומר, עם מבחר נאה של אלכוהול ורשימת קוקטיילים לא ארוכה מדי, בול מה שצריך.

גם המטבח עבר מייקאובר רציני, ואחרי תקופת הרצה מבטיחים לנו שיהיו גם ארוחות צהריים. ואולי, רק אולי, יום אחד נזכה גם להפי האוור בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בזמן שאני מסיים עוד יום עבודה סיזיפי כגמלאי.

אבל באופנהיימר רק התחילו את המסע. בערב הפתיחה, חובה להגיע עם מצבורים של סבלנות והבנה. לא הכל דופק כמו שעון שוויצרי. השף קצת נלחץ, וזה מתבטא בכמויות מלח אסטרונומיות שנופלות לו לסיר. קשה להשתלט על סרוויס מלא כשאתה והסו-שף רק הכרתם השבוע. היו מיליון סיבות למה המנה שלי הגיעה באיחור אופנתי של שעה פלוס, וגם אז היא לא בדיוק קלעה לטעמי. מתוך ארבע מנות שהזמנו, חצי מהן נכשלו במבחן הטעימה. השתיים האחרות דווקא היו סבבה. המחירים שם סבירים בהחלט, המנות לא עצומות, אבל השירות היה באמת מעולה.

בטח שנחזור. ערב ראשון הוא לא אינדיקציה לכלום, והעיצוב של הבר באמת מושך ומזמין. בפעם הבאה אני מתכנן להגיע רק עם בת הזוג, להתיישב על הבר ולבלות בכיף.

אבל אם אתם מתכננים להגיע לבר התל אביבי הזה לשיחת נפש שקטה עם עוד זוג חברים, ועוד בגיל שבו מערכת השמיעה מתחילה לאותת על מצוקה לנוכח הווליום של מערכת השמע המקומית העליזה – אופנהיימר כנראה לא יהיה המקום בשבילכם. קצבי, רועש, ולא נתן לנו להיפרד כמו שצריך מהבן דוד שעושה רילוקיישן לקליפורניה הרחוקה. חיבוק גברי, איחולי הצלחה, ובסוף כמעט קיבלנו ממנו מחשב מקינטוש משומש אבל במצב מצוין "לבינתיים", עד שהוא יחזור ארצה. זה יקרה בטח כשיהיה פה שלום עולמי, כשהילדה תסיים את הקולג', או כשמישהו סוף סוף ימנה רמטכ"לית לצה"ל. בקיצור, לא בקרוב. נפרדנו ממנו בדמעות של צחוק, כי עוד לבנה ציונית איכותית תחסר לנו פה בבניית

הבית השלישי.


 
 
 

תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג

©2020 by סיפורי אבי דר. Proudly created with Wix.com

bottom of page