משה דביר מארח בפלורנטין

לפעמים, לא צריך לעשות את כל המסע לבד. במקום לצאת למרתון מתיש של קניות, קילופים, בישולים, תיבולים ודיונים על תפריטים - אפשר פשוט לתת למישהו אחר לעשות את כל זה בשבילנו. למשל, אצל משה בפלורנטין.

בכוך קולינרי קטן בפלורנטין, אכלנו ארוחת ערב תל אביבית מעולה. השף משה דביר מארח שם, במעין סלון צר, גומחה חבויה בין בר שכונתי הומה למוסך סגור. זהו מתחם אינטימי שיכול לארח כעשרים סועדים, עם שתי מארחות, סו-שף ומשה עצמו. ההשקעה בעיצוב מינימלית: בטון חשוף, קצת מיזוג אוויר , אקוסטיקה של מוסך ומטבח פתוח לחלוטין שמשתלב עם עמדת שטיפת הכלים, והופך את הכול למרחב בילוי אחד גדול. "אופן ספייס" טוטאלי.

ואבי סאבי, גרסת פלורנטין

ואבי סאבי - מונח יפני שאימצנו בחום, על השלמות שבחוסר השלמות. כשאין לך תקציב, זמן או חשק, חוכמת הזן פותרת את הבעיה. ואבי סאבי הוא מושג יפני שמבטא השקפת עולם ואסתטיקה שרואה יופי דווקא בחוסר שלמות, ארעיות, פשטות וטבעיות. המושג מושרש במסורת הזן-בודהיזם ומשקף קבלה של חולשות ופגמים כמרכיבים בלתי נפרדים מהחיים ומהיופי שבהם. זו גישה מעשית בעולם תל אביבי לא מושלם, שנמצא בהליכי שיפוץ לעבר השלמות האורבנית כבר קצת יותר מדי שנים. אבל בואו נחזור מטוקיו לתל אביב.

לארח בסטייל (ובלי כל הלחץ)

אחרי שכבר הוכחנו לכל החברים שמהמטבח הפרטי שלנו יוצאות מנות גורמה - אנחנו יכולים לפחות פעם ב-70 שנה להזמין אותם לחגוג איתנו בארוחת ערב איכותית, וגם אנחנו נהיה אורחים. נינוחים, רעננים, לא מטורפים אחרי שלושה ימים של קניות ובישולים, ולא נכנסים לספרינט אחרון כמה דקות לפני שהאורח הראשון מצלצל בדלת. בלי מהומת תזמון חימום המנות, צילחות, יציקת מרק, ריענון סכו"ם בין מנות, ניגוב שלולית יין מהשולחן (אחרי שאחותי שמטה בטעות כוס), ריענון קערת הסלט, הצבת המנה העיקרית במרכז, ובדיקה חוזרת שאף מנה לא נשכחה בתנור ולא הוגשה.

זה כיף לארח. וזה כיף גדול לארח במיקור חוץ. אתם האורחים שלנו, נפנק אתכם בכיף - וגם את עצמנו. באנו ליהנות ולשמוע מכם כמה אתם חברים טובים שלנו ואיך אשתי ואני נפגשנו בזכותכם בפעם הראשונה. עם תלתלים על ראשה ופרפרים בבטני.

חוויה קולינרית חד פעמית ששווה כל שקל (וגם יש קרן לזה)

יש אינסוף סיבות לחגוג: יום הולדת, יום נישואין, נכד חדש, פרישה לגמלאות, או סתם כי בא לכם (כי "בתכריכים אין כיסים" ותמיד יש את קרן פ.י.ל. - פחות ירושה לילדים).

בימים קשים, כשאנחנו מחשבים לאחור את יתרת ימי המדינה וימינו, זה הזמן לשנות את התמהיל: פחות ימים בקופת חולים ויותר זמן בטרמינלים, או עם חברים טובים אצל מארחים בשכר.

אצל השף דביר, עם ניסיון ממטבחי מישלן ונגיעות משוק מחנה יהודה, התארחנו בסטודיו שלו ברחוב אברבנאל 36 בתל אביב. "הסטודיו הוא חלל אירוח, הגשמה אישית - אירוח בלי חציצה בין השף לאורחים," הוא מספר, "אני מארח ארוחות של עד 24 אנשים, מאירועים עסקיים ועד מסיבת רווקות עליזה."

משה, מה המחיר לתענוג טעימות שכזה? - "550 שקלים לאורח, לא כולל שירות, אבל כולל כמה סוגי יין והרבה מנות טעימות." בנוסף לאירועים פרטיים, דביר עורך מפגשים אקלקטיים - נרשמים לארוחת טעימות ומכירים חברים חדשים. מי יודע, אולי תצאו עם שידוך!

אצל משה בפלורנטין, על שולחן ארוך שבקושי שומעים את היושבים בקצה חגגנו. החברה הטובה שנבחרה לברך בשם כולם חייבת לעמוד ולהרים את קולה. היא משתפת זיכרונות מפעם, כשרק הכירה את המארחים. כשהיינו מארחים על האש בפארק הירקון.

טעימות והפתעות (והצדקה לאי-צמחונות)

התקבלנו ב"ביסים של התחלה" עם מגשי מתאבנים וקוקטייל אישי. משה מזהיר אותנו בתחילת הסעודה שלא נתמלא בפרוסות הלחם עם המטבלים והסלט הישראלי המשובח. יש ארוחה ארוכה ועמוסה. אז למה הוא הכין לחם כל כך טעים?

מנת "בנגקוק פינת שוק הכרמל" (בר ים מאודה, אננס ובזיליקום בתוך עלה חסה) הייתה פתיחה מרעננת. מהמנות העיקריות, נתח הבקר המיושן על מח עצם וציר מיסו סאקה עם אפונת שלג, הצדיק בגדול את האי-צמחונות שלי. אבל גולת הכותרת הייתה הקינוח: ברולה פיסטוק מאצ'ה - קרם רוזטה, קרמבל קפה ופרחי בזיליקום, מכורמל לעילא. היה גם מוס שוקולד, אבל גם אצלי יש גבול לשחיתות.

היה טעים. היה ערב קסום. המארחים לא הפסיקו לחייך, לא נעלמו למטבח, ולא עסקו בהגשת המנות או המשקאות, והמנות הטעימות זרמו כאילו מעצמן לשולחן. אין תפריט לבחירה. הכול היה לי טעים, ואתם רק צריכים להחליט איזה יין מתאים לכם - אדום, רוזה או לבן. אני נשארתי עם וויסקי. משהו איכותי ממזקקת דלוור, ויסקי איכותי שקיבל גם תואר שני בחביות פורט. שיפור שהמתיק את הערב ומצב הרוח התל אביבי שלי. תודה למארח על הבחירה המוצלחת.

בתום האירוע, אחרי שהאורחים הלכו, לא היה צריך לשים סינר ולגשת לכיור לשטיפת הכלים. פעם ב-70 שנה מגיע גם לנו להתפנק!

סטודיו שף פלורנטין, אברבנאל 36, תל אביב

הצילומים - יח"צ סטודיו שף פלורנטין , הצלם יאיר ולר, ומדיה חברתית.