במלחמת לבנון הראשונה הצליחו אויבנו מלבנון לשגר טיל ארוך טווח שנחת בלב מתקני רכבת ישראל במפרץ חיפה. מספר עובדים נהרגו והנזק היה כבד. סדנה...

אחים. הבונדינג הכי חזק שיש, הכי מתמשך, הכי אחי. אחיות לא היו לי, כך שחוויתי רק אחים, ואין לי בסיס להשוואה מה עדיף. וכפי שזה נראה כרגע - אולי עדיף בלי. אנחנו ממש לא דומים. האחים שלי. שלושתנו מאותה אמא, שכנראה לא הייתה ממש דומיננטית וכל אחד מאיתנו בחר להיות דומה בעיקר לעצמו. טוב. ברור. היא כמעט ולא נראתה בבית, מבחירה. אנחנו אולי יותר דומים למטפלת אילנה שגידלה אותנו, כל אחד בזמנו, בבית הגידול שלו, במסגרת קצת שונה – אבל בסגנון בישול טריפוליטאי ששלט אצלנו במטבח המאוד מיוחצ"ן, ממ

סרן במיל ע. היא תל אביבית בוגרת תיכון אליאנס וכיום סטודנטית שנה א' במדעי הרוח בירושלים. פעילה בתנועת המחאה והיום – מסיימת בחינות סוף...

לפני 12 שנים נפטר מוישה היפשר. לא בקרבות, לא כמלווה שיירות לירושלים הנצורה, לא בעורף האויב, לא כמג"ד קרבי בהסתערות על מוצב מצרי במרחבי סיני ובטח שלא ממגיפה או חיידק אלים. פשוט מת. הלך לישון בערב, ולא התעורר. אחרי 84 שנים רומנטיות, החליט לבו שזהו. סיימנו פה. ונדם. מוישה, האיש שכולם אהבו, האיש שהיה החבר של דור לוחמי תש"ח, סוחר בנשמה, קונה בשתי לירות ומוכר בעשר, משקיע בקרקעות לטווח ארוך, וגוזר קופוני ריבית מאגרות חוב של בנק ישראל לפרנסתו; נהנתן ממעדני שוק הכרמל שכל שיחה איתנו נג

שבת שלום, השורשים שלי נטועים עמוק בשכונת נחלת בנימין. סבא שלי היה שם חייט מצליח שעלה מפולין עם חוט ומחט, הצליח לתפור לנו עתיד בתל אביב....

משה אבידר, או כפי שהוא מוכר בתל אביב הקטנה כמוישה היפשר, או כפי שקראו לו מאחורי גבו, בעלה לשעבר של תמר אבידר, היה האבא שלי. לפני 11 שנים...

סבא שלמה וסבתא ציפורה. הכי תל אביבים בורגנים שיש. גידלו ארבעה ילדים בתל אביב. רחוב פיירברג בואך שינקין בצנטרום של העיר הלבנה. העניבה...

פחד. האינסטינקט הכי חשוב. הרגש הכי אמיתי שיש. הכי מידי. הכי רגשי. אי אפשר לזייף פחד. אפילו לא האמיצים ביותר. גם אני מפחד. הפחד הכי גדול...

בסוף, כל חייך, מסתכמים במשפט קצר הנחקק בלוח אבן, פה נקבר הצדיק, האב, הסב, ועוד כמה שמות תואר שבני המשפחה הצליחו לנסח בעדינות, תוך שמירת...

שש שנים למותה. הגיע הזמן להפסיק להספיד אלא להיזכר ולחייך. לספר בשבחה, לפאר ולהדר, להתגעגע ולהבין. הייתה, ואיננה עוד. כתבתי פה מספיק...

היום לפני עשר שנים נפטר מוישה היפשר. לא בקרבות, לא כמלווה שיירות לירושלים הנצורה, לא בעורף האויב, לא כמג"ד קרבי בהסתערות על מוצב מצרי...

אחים. הבונדינג הכי חזק שיש, הכי מתמשך, הכי אחי. אחיות לא היו לי, כך שחוויתי רק אחים, ואין לי בסיס להשוואה מה עדיף. וכפי שזה נראה כרגע -...

זיכרונות הם בעיקר מהעבר. העתיד שלנו מורכב מרסיסי חלומות שהודבקו על שלד מציאות שיצרנו בבחירות האקראיות שלנו במסע מבעד לדלתות המסתובבות של...

עשר שנים אחרי. שום דבר היום כבר לא דומה למה שהיה אתנו ב-2011. כאשר שלמה היפשר, הסבא שלי, בנה את הבניין הזה לפני מאה שנים - שום דבר לא היה...

אף פעם בימי חיי לא ראיתי אציל פולני, לבד מאשר בסרטים בעצם. אני לא בטוח שבכלל נשארו כאלה. אך אם קיימת אצילות פולנית – זה החייט המזדקן...

לאבא שלי היה שותף. שניהם חלקו חנות בנחלת בנימין בתל אביב. שותפים מלאים. חצי חצי. בסוף כל יום ספרו את הקופה, הפרישו חובות לספקים, ואת השאר...

סבא שלי מת מבושה. הסבא שלי מת סתם ויכול היה להיות לי לסבא עוד הרבה שנים, אילו רק היה מרים את קולו בקופת החולים , ועומד על שלו שיאשפזו...

הקדמה, סוג של דיסקליימר, כאילו – הודעה מראש, זה לא אני. חברים – כל מה שאתם קוראים פה, זה פרי דמיונו ההזוי של גמלאי המקליד להנאתו סיפורי...

שנת 1899 הייתה שנה טובה לאוהבים. וואלה, עוד סיפור משפחתי שערורייתי שצץ לי בימים האחרונים. משהו עסיסי. עם סקס, שקרים והרבה סודות שלא...

תמי מתה בוושינגטון 1980 ונקברה בקריית שאול לפני 5 שנים בפברואר 2016. תמי הבינה בגיל חמישים כי אין לה טעם להמשיך לחיות. אחרי שירד לה...