זוגיות

סיפורי אבי דר

סיפורי תל אביב, על אנשים, זוגיות, החיים עצמם וסיפורים קטנים שממשיכים להצחיק, לעצבן ולרגש

, אחרי 45 שנה מול מסכי מכ"ם

מנתב מטוסים בבטחה, ביעילות ובחיוך במרחב האווירי
,הסיפורים כאן כבר לא רק על שמיים
;הם תל אביביים, אנושיים, ישראלים ועכשוויים
הגיגים קצרים, ישירים, בלי הרבה מילים או פוליטיקה, בגיל בו אנחנו כבר יודעים הכל, ועדיין מתרגשים מהכל

חיפוש

חיפה שלה, חיפה שלי

בזוגיות מוצלחת, ההצלחה נמדדת בשק החוויות המשותפות שצברתם לאורך הדרך. לא בגודל טבעת היהלומים. לא בארוחה במסעדת מישלן. לא בדירה מול הים, ולא ברכב החשמלי החדש עם מסך בגודל של מחשב ופונקציות שאף אחד לא באמת מצליח להפעיל. ההון האמיתי של זוגיות נבנה מרגעים. אירוע קטן שמקפיץ את הדופק. פסטיבל שמעמיס על כל החושים. שביל תלול בדרך לפסגה. חיבוק מול שקיעה במפרץ שקט. צחוק בלתי נשלט בגלל משהו שרק שניכם מבינים. אינספור חוויות קטנות שאוספים בדרך, וככל שהשנים עוברות הן הופכות למטבע היקר ביותר

מועדון הלילה: הדבר הבא ברומנטיקה המודרנית

יש משהו בבילוי הזוגי בתל אביב של 2026 שזועק לשינוי. אנחנו יוצאים מהבית, מחפשים את אותה פינה אינטימית, אבל לעיתים קרובות מדי מוצאים את עצמנו בתוך חלל מעוצב לעילא, שבו המוזיקה בוקעת בעוצמה שמקשה על שיחה, והתפריט מבקש להרשים יותר מאשר להשביע. זה נחמד, זה אופנתי, אבל זה מפספס את העיקר. יש משהו עצוב, כמעט טרגי, בבילוי הזה. אנחנו מחפשים את אותה פינה אינטימית, אבל מוצאים את עצמנו בתוך "חלל תעשייתי" מעוצב להפלא, שבו המוזיקה בוקעת בעוצמה של המראה במטוס סילון, והתפריט מציע לי סינגל מאל

עונת החתונות, פרק ב'

אני מתנצל מראש על העיסוק החוזר בנושא בנאלי כמו חתונות, אבל סבב החגיגות העונתי הזה מקיף את כולנו בימים אלו. אלו הם המועדים הכי מבוקשים בשנה, אחרי המילואים, לפני המלחמה הבאה, כי כמה כבר אפשר לדחות, כי המועד הקודם בכלל בוטל בגלל הנחיות פיקוד העורף. ספירת העומר כמעט הסתיימה בהצלחה, ובסוף, הכל קורה בגלל האהבה. ותמיד, אבל תמיד, עדיף חתונות על לוויות. חתונה שלישית בתוך עשרה ימים בלבד כבר מייצרת סעיף תקציבי משמעותי בכל משפחה. אצל הצעירים, שמוצפים בהזמנות מכל עבר, אני מניח שמדובר בהוצ

הכינו את החליפות

עונת החתונות נפתחה רשמית. ספירת העומר עוד רגע מאחורינו, והזוגות הצעירים יכולים להתחיל לספור את הצ'קים. האירוע הכי משמעותי בחייהם קורה ממש עכשיו. חתונה. הרגע שבו הבחירה הכי חשובה שלכם מקבלת חותמת רשמית, תאורה סגולה, עשן מלאכותי ושיר כניסה של עומר אדם. או שלא. ובמקרה הפחות מוצלח, נתראה בעוד כמה שנים על מדרגות הרבנות. הבחור שישב לידי בשולחן של חברי הורי הכלה סיפר שזו החתונה השישית שלהם בתוך שבועיים. בצד השני ישב זוג שחיתן את הבת ערב קודם, ומחר כבר מוזמן לאירוע נוסף. מזל טוב. לפי

סיפור מתח ואהבה מקומי

הקמנ"ק, החיילת והנס של הרשת במלאבס: כך מצאנו אהבה חדשה במקום האהבה האבודה; האם המקומון יכול לשדך צעירים בני 80? לפיני, קצין בקרה מהיב"א (יחידת בקרה אווירית) הדרומית במצפה רמון של שנות השישים, הייתה יד חזקה. לא בפוקר, אלא בהורדת ידיים מול חיילים משועממים בשק"ם. הוא היה בחור מוצק, מפתח תקווה, עם לב זהב וציניות נעורים. כשנתיים לפני מלחמת ששת הימים, כשרחל'ה הצעירה הגיעה כחיילת ליחידה, תוך ימים ספורים היה ברור לכולם: היא בת הזוג של הקמנ"ק, קצין מערכות הנשק ביב"א - האחראי על הגנת ש

הקרב על הבר

ערב. מורידים הילוך. מורידים דופק. מורידים פוטר חמים ממחלקת החורף בארון. אנחנו יורדים לקפה השכונתי. הערב אנחנו ביחד. אין ערב בנים. הפרלמנט של הוותיקים התפזר. חוג יוגה היה אתמול. הנכדים מחכים לנו מחר. הערב הזה הוא שלנו. בר שכונתי. התזמון הוא קריטי: קצת אחרי ה-Happy Hour של ההייטקיסטים, ורגע לפני שהילדים בני העשרים כובשים כל פיסת נדל"ן פנויה בבר-קפה שלנו עם הלפטופים והחלומות שלהם. זה לא באמת משנה אם זה בבזל המתברגן, בירמיהו הצפוני או בלב הבום של דיזנגוף פינת נורדאו – הטקס הוא ק