ארגז כלים
בגיל חמש אבי לקח אותי "לעזור לו" להכין את הדירה החדשה שעברנו אליה, לקראת הצטרפותו של אחי למשפחה. חוויית בונדינג משמעותית ששינתה את חיי: למדתי להיות הנדימן לכל החיים. שנה לפני כן הוא לקח אותי בשש בבוקר ללמוד לשחות בבריכת גורדון הקפואה, ומאז אין סיכוי שאטבע בבריכה, ואין סיכוי שאזמין הנדימן לתלות עבורי מדפים בבית או להתקין מאוורר בתקרה.

כאב לבנות, יפות וחכמות כמובן, אני הראשון ששולף את המקדחה והמברג, הרבה לפני שהחתנים שלי חוזרים הביתה מעבודתם, ומתקין או מתקן את מה שהוזעקתי לעשות.
ואין כיף גדול מזה. להכניס לארגז כלים קטן את המקדחה, הברגים, הדיבלים, המברגים וכלי העזר שאספתי לאורך השנים, תרמיל עזרה ראשונה לתיקונצ'יק נייד. סבא שלומי שוב עלה על הסולם, והנכדים הזאטוטים זוכים לתאורה חדשה בביתם, כחלק מסדנת החינוך העוברת מדור לדור. "אריאלי, תוכל לתת לסבא את הפטיש הקטן?"
אנחנו נכנסים לעידן ה-AI. נדמה שדור ה-Z וממשיכיו כבר לא צריכים לזכור נוסחאות גאומטריות או לשנן את שירי ביאליק, ואולי גם הצורך ללמוד נהיגה יעבור מן העולם. אבל נראה לכם שהרובוט הביתי הבא, זה שאוטוטו דופק לכם בדלת, יחליף לכם נורה בעמדת האיפור בחדר השינה?
השבוע הועלתי בדרגה. בדיון בקבוצת החברים שלנו עלתה כרגיל הטענה שהבעלים לא מתפקדים בתחום התיקונים הכלליים בדירה מחד, אבל מתנגדים שיוזעק בעל מלאכה מקצועי מאידך. "מאמי, בשבת אני מתקן את הנזילה באמבטיה. בטוח. כבר קניתי ברז". הבטחת סרק שחוזרת על עצמה בבתים רבים, ואפשר להחליף בה את הברז הדולף בכל תקלה אחרת.
ומסתבר שהתכונה שהכי לא חשבתי שתהפוך אותי לנכס משפחתי משובח היא דווקא זו ששדרגה אותי: המשימתיות. לא יכול נפשית לדחות השלמת משימה שהתבקשתי או שהחלטתי לבצע. מחר זה לחלשים. למה להיות גמיש ולדחות משהו, כשאפשר להתרכז ובמאמץ קטן נוסף למחוק את המשימה מהרשימה. ואז אני שומע "רק שתדעו שלשלומי יש שלושה ארגזי כלים...", שדרוג שהפך אותי למועמד המועדף לזכות בעמידה על פודיום הבעל המושלם.
הערה חשובה: אחדים מחברי הטובים מודים שאצלם בבית ארגז הכלים בידי האישה, וטוב שכך. הם עצמם עם שתי ידיים שמאליות, אבל בלי בעיית אגו. עדיף לא להתעקש על פני קריסת מדף מעל המיטה באמצע הלילה.
לאחרונה עליתי למשימת מדפים בדירת הסטודנטית שלנו בירושלים. קצינה בחטיבה 7 לשעבר, בוגרת צופי אביב, עם תואר ראשון בתרמילאות בדרום אמריקה ותפיסה מהירה: כבת הזקונים שלנו היא יכולה להתקשר אליי גם מאנטרקטיקה, ואגיע אליה עם ארגז הכלים לתקן לה את האיגלו.
אחרי שני קידוחים שלי בירושלים היא ביקשה את המקדחה לידיה, ואת כל השאר עשתה עצמונית. מתלוצצת עם הוריה. זהו, הבחורה הוסמכה לנעוץ דיבלים בקירות במו ידיה. אין צורך בבדיקת אבהות: כישרון ההנדיוומן שלה עבר ב-DNA המשפחתי במלואו.

סבא מוישה יושב על ענן ומתמוגג. הנכדה שלו הוסמכה כשולפת המקדחה/מברגה הכי מהירה ברחביה.



תגובות