top of page
סיפורי אבי דר
סיפורי תל אביב, על אנשים, זוגיות, החיים עצמם וסיפורים קטנים שממשיכים להצחיק, לעצבן ולרגש
, אחרי 45 שנה מול מסכי מכ"ם
מנתב מטוסים בבטחה, ביעילות ובחיוך במרחב האווירי
,הסיפורים כאן כבר לא רק על שמיים
;הם תל אביביים, אנושיים, ישראלים ועכשוויים
הגיגים קצרים, ישירים, בלי הרבה מילים או פוליטיקה, בגיל בו אנחנו כבר יודעים הכל, ועדיין מתרגשים מהכל
חיפוש
סידור אחד ליום
רגע אחרי שפרשתי - גויסתי. לסידורים כמובן. בחודשים הראשונים זה היה רצף פגישות, ייעוץ, שיחות רקע, קבלת אישורים והגשת טפסים. הכול על רקע...
קפה תמר
כשהגעתי לכיתה א' לקחה אותי אמי לביקור בדפוס של עיתון דבר. מקום רועש, צפוף, חם כסאונה ותמיד יצאת משם עם כתמי דיו על הידיים והבגדים. הרבה...
דיכאון לכאורה
על הפנים. המצב לא משהו. לא רואה סיבה לשמוח. תעזבי אותי כמה דקות בשקט. מאמי, אני חושב שאני בדיכאון... עוד אחד מהרגעים האפלים שבחיינו. הכל...
הקמנ"קים
טייס קרב לא יצא ממני. בצדק. מיטב מדריכי בית הספר לטיסה של חיל האוויר המהולל של שנות ה-70 הרימו ידים. כלומר, הם החזיקו חזק את הסטיק וביקשו...
היפשר&דיאמנט לא גרים פה יותר
עשר שנים אחרי. שום דבר היום כבר לא דומה למה שהיה אתנו ב-2011. כאשר שלמה היפשר, הסבא שלי, בנה את הבניין הזה לפני מאה שנים - שום דבר לא היה...
טטריס
ה-משחק מחשב. שנות השמונים. את מיטב שנותיי שרפתי מול המסך, מנסה להשחיל את הצורות השונות לזיזים המשתנים בתחתית המסך ולהגיע לשורות אופקיות...
הרחבת זיכרון
שנים שאני לא ממש זוכר. מתפקד מצוין, מגיע לפגישות בזמן, קונה בדיוק את מה שביקשו ממני להביא מהסופרמרקט – אבל בלי לזכור דבר. הכל רשום,...
בלוף נרטיב הגבר הישראלי
מיהו אותו הגבר שחמישים אחוזים מהאוכלוסייה מחפשת אחריו בשלב מסוים של חייה ממש בנרות? למה אנחנו קוראים לחלק מהגברים "גברים", אחרים מתקבלים...
נותנת?
נותנת או לא. זאת השאלה. מלחמות, מבחני בגרות, הבעיה של הדוד מכפר סבא או האח האסתמטי שלי לא היו הנושא הכי חשוב. אולי חשוב, אבל לא ממש דחוף....
מסגרות
אדם קם בבוקר ורואה שהוא רק שם במסגרת והוא לא באמת קם. הוא לא באמת. הוא כבר לא. חודש לא טוב עובר עלינו. זה לא רק בראש שלי. חברים שלי...
המעבר האחרון
זהו יותר לא נארוז את חיינו בארגזים. את רסיסי זיכרונותינו שאספנו תמונות פסיפס של מי שאנחנו עטופים בנייר אריזה בעוד קופסה. חפצים שליקטנו...
ה-X הנעלם
אני דורש ועדת חקירה. ממשלתית. בטח ממשלתית, אחרת הצדק לא יצא לאור. עשרות – X-ים נעלמים להם מדי שנה, ואף אחד לא קם. השבוע החלטתי. זהו. אני...
לשחד את השותף
החברה שלי, שותפתי לחיים ולגידול הילדות, זאת שמעצבת לי את ארמון חלומותיי הגנוזים, אי שם במרומי גוש דן, כמעט בתחילת צלע מתה בכניסה להקפה...
95=100
למעלה משנה שאנחנו בענייני הקורונה. סגרים, הימנעות, ריחוק חברתי, שמירה על ההורים, השתבללות, זוגיות ללא חריגות, מסיכות, מסעדות סגורות,...
מאמי - מיד מוכנה 2
בפרקים הקודמים לוויתם אותי במסע הפרידה מהבית בדרך אל האושר. משהו סטנדרטי שבסופו אפשר להגיע גם לרחוב אורי פינת דוד המלך בתל אביב. ריטואל...
מאמי - מיד מוכנה!
לפחות חצי מהחברים שלי היו מוכנים להתחלף איתי. כל השאר פשוט לא מבינים איזה אוצר מצאתי. גם אני. לפעמים. אחרי משפט שכזה – אני יכול לכתוב כל...
אציל פולני
אף פעם בימי חיי לא ראיתי אציל פולני, לבד מאשר בסרטים בעצם. אני לא בטוח שבכלל נשארו כאלה. אך אם קיימת אצילות פולנית – זה החייט המזדקן...
הבחירה הכי טובה שלי
סליחה, עוד דיסקליימר קטן. זה בלוג אישי. פה אני כותב על רגשות. על דברים אמיתיים שקרו לי. לחברים שלי. שגרמו לי להרגיש, לחשוב ולהבין. אז אם...
פגישה ראשונה
בעוד מספר דקות היא תגיע. אחרי התלבטויות רבות החלטתי שהגיע הזמן שגם לי תהיה אחת שכזאת. עוד מעט היא תצלצל בדלת, ועדיין לא ברור לי בדיוק מה...
פרידה טרמינלית
לעולם לא אתן עוד שיפרידו בינינו, לא אתפתה להבטחות שתשובי אלי בקרוב ובוודאי שלא אסכים שדרכינו ייפרדו דווקא בזמנים שאני זקוק לך כל כך. כמו...
bottom of page