top of page
סיפורי אבי דר
סיפורי תל אביב, על אנשים, זוגיות, החיים עצמם וסיפורים קטנים שממשיכים להצחיק, לעצבן ולרגש
, אחרי 45 שנה מול מסכי מכ"ם
מנתב מטוסים בבטחה, ביעילות ובחיוך במרחב האווירי
,הסיפורים כאן כבר לא רק על שמיים
;הם תל אביביים, אנושיים, ישראלים ועכשוויים
הגיגים קצרים, ישירים, בלי הרבה מילים או פוליטיקה, בגיל בו אנחנו כבר יודעים הכל, ועדיין מתרגשים מהכל
חיפוש
קדרים באים
כל שערה לבנה מעבירה אותי עוד קצת את הכביש, למדרכה של זקני השבט. בהתחלה זה היה בולט, כמה שערות לבנות בים השיבולים, אניץ לבנבן בבלורית...
הרהור חוזר
מרוצים? אתם בסדר עם עצמכם? יש מצב שאתם מסתובבים חצי יום במחשבה פנימית שיכולתם להיות קצת יותר טובים אל העולם, ולעצמכם? המצפון שלכם בחל"ת...
המושלמת
כמות התלונות שאני מקבל על איכות הצילומים שלי עולה בשנתיים האחרונות מעל לסטנדרט. בתור הצלם המשפחתי, שבדרך כלל לא מתועד שאירועים כי הוא...
לפני יום פקודתי
אשרינו. הגענו עד הלום. פחות או יותר בריאים. יותר מזה לא נהיה יותר, רק פחות. שלוש פעמים בשבוע חדר כושר. ארבע פעמים בשבוע הליכה מסביב...
נזכור את מאיר
נזכור. את יפי הבלורית. את החבר שלא שב. את האזעקה שהעירה בצהרים עם שלם למלחמה קשה. לא נשכח את חברי, לובשי המדים במלחמת יום הכיפורים. נזכור...
סטיית תקן
בשבילים בלתי סלולים, במקום שם לא דרכתי עדיין, בצלילים חדשים ובטעמים שאינם מוכרים, בתגובות ממש לא צפויות ונושאי שיחה הכי לא נדושים,...
סדנת חיי
לשתף. זאת הייתה מילת הבאז של סדנאות להעצמה עצמית בשנות התשעים. פורום, I am, לנדמארק, אסט, This is my choice ועוד סדנאות של סופי שבוע...
שתי שורות
אני גומרת לקרוא אחרי שתי שורות היא אמרה לי. אין לי סבלנות לקרוא יותר. אל תשלח לי טקסטים ארוכים. באמת, זה לא אישי. אני עוברת הלאה אחרי שתי...
קדישמן בכספת
בירכתי החנות של סבא שלי שכנה כספת ענקית. כלומר, בעין של ילד בן עשר כל קופסא עם כסף, הגדולה מקופת קרן קיימת לישראל כחולה לבנה,הייתה ענקית....
לצלול ביחד בים של אהבה
אני הנוסע המתמיד במרחבי האין. בקיא בנתיבי הריק אל שום מקום. בחוסר חשק ובלי כל יעד, מפליג בחלל הריק מכאן לשם ומחפש מילוי מחדש למכלי...
תחנה סופית
כי לפעמים מפסיקים לשאול שאלות וחיים את התשובות עוצרים בתחנה, כי עם כל הכבוד לנסיעה - לא היא המטרה. הדרך, שאנחנו כל כך מדברים בשבחה, היא...
כל בוקר מחדש
כמו טייס במעופו, שמחפש את מגבלתו. כמו נווט בשמי ארצו המחפש לו את דרכו. אני משייט בין תלתליך, נוסק לי מול שדייך, שואל עצמי כל בוקר מחדש...
לשתף
לאבא שלי היה שותף. שניהם חלקו חנות בנחלת בנימין בתל אביב. שותפים מלאים. חצי חצי. בסוף כל יום ספרו את הקופה, הפרישו חובות לספקים, ואת השאר...
אביב וסתיו
מבוכה. לא משנה כמה אני וותיק בתחום הזה, יש מצבים בהם אני נבוך כמו תיכוניסט צעיר. סבא לארבע, ועדיין לא מרגיש בנוח כשאני שומע איזה זקנצ'יק...
הבן שאינו יודע לבשל
רשע, תם, חכם וההוא שאינו יודע לבשל. מה השתנה? גם הפעם הבטחנו לעצמנו סדר צנוע. בלי הרבה אוכל, עם דגש על חברתיות, פרשנויות קורונה ופוליטיקה...
סקס בחיפה
סבא שלי מת מבושה. הסבא שלי מת סתם ויכול היה להיות לי לסבא עוד הרבה שנים, אילו רק היה מרים את קולו בקופת החולים , ועומד על שלו שיאשפזו...
ברבע אחרי הקורונה
ברבע אחרי הקורונה יהיה לנו עולם חדש-ישן. נחזור לחיות, להתמודד, להתבודד ולהבין, כי היינו במרחק וירוס אחד מזה שלא היינו. ברבע אחרי הקורנה...
הלו?!
שומעים? אתם מבינים אותי? 5:5? כי אני כבר לא כל כך... כלומר, אני שומע, מבין, לא אומר "מה, מה, סליחה, לא הבנתי" והכי הרבה, כשמישהו ממלמל...
בואו נדבר קצת על אהבה
אהבה. בואו נדבר קצת על אהבה. כלומר לא על מאוהבים, מפלרטטים, עושים אהבה או נאהבים. בואו נבדיל בין כל המצבים הרגשיים, מעוררי החשק והרצון...
20, 120 או 720 אורחים
כמה אורחים זה יותר מדי? כמה אורחים זה מינימום לעריכת אירוע מכובד? למה אני צריך להזמין את קרובי המשפחה שלי מדגניה ב' שלא נפגשנו איתם שנים...
bottom of page