top of page
סיפורי אבי דר
סיפורי תל אביב, על אנשים, זוגיות, החיים עצמם וסיפורים קטנים שממשיכים להצחיק, לעצבן ולרגש
, אחרי 45 שנה מול מסכי מכ"ם
מנתב מטוסים בבטחה, ביעילות ובחיוך במרחב האווירי
,הסיפורים כאן כבר לא רק על שמיים
;הם תל אביביים, אנושיים, ישראלים ועכשוויים
הגיגים קצרים, ישירים, בלי הרבה מילים או פוליטיקה, בגיל בו אנחנו כבר יודעים הכל, ועדיין מתרגשים מהכל
חיפוש
בדרכו שלו
אף אחד לא מלמד אותנו להיות הורים. כולנו טועים. מתקנים. משתפרים. מצטערים ובעיקר אוהבים אותם בדרכנו שלנו. הם שלנו גם אם הם כועסים עלינו....
טיסה אחרונה
רגע לפני הסגר הראשון, כמה חודשים לפני שמלאו לי 67, בדיוק בזמן לפני שהרשויות יבואו ויבדקו לי את הרישיון התעופתי שלא יהיה בתוקף ביחד עם...
יופי - סופרמן!
פורסם בעתון מעריב של שנות השמונים.
גנבי הדירות
גנבו לכם פעם דירה? כלומר, לא הונאה או עוקץ או עסקה עם ענבל אור, אלא פשוט גנבו לכם דירה? אז השבוע שמעתי סיפור נדל"ן מרתק מהכריש. חבר שטוען...
השיבה הביתה
אחדים מחברי הטובים והמוצלחים כבר לא גרים בארץ. הם הבינו כי אם הם רוצים להיות באמת עשירים, פה זה קצת צפוף, מוגבל, עם מדרגות מס בלתי...
קדרים באים
כל שערה לבנה מעבירה אותי עוד קצת את הכביש, למדרכה של זקני השבט. בהתחלה זה היה בולט, כמה שערות לבנות בים השיבולים, אניץ לבנבן בבלורית...
הרהור חוזר
מרוצים? אתם בסדר עם עצמכם? יש מצב שאתם מסתובבים חצי יום במחשבה פנימית שיכולתם להיות קצת יותר טובים אל העולם, ולעצמכם? המצפון שלכם בחל"ת...
המושלמת
כמות התלונות שאני מקבל על איכות הצילומים שלי עולה בשנתיים האחרונות מעל לסטנדרט. בתור הצלם המשפחתי, שבדרך כלל לא מתועד שאירועים כי הוא...
לפני יום פקודתי
אשרינו. הגענו עד הלום. פחות או יותר בריאים. יותר מזה לא נהיה יותר, רק פחות. שלוש פעמים בשבוע חדר כושר. ארבע פעמים בשבוע הליכה מסביב...
נזכור את מאיר
נזכור. את יפי הבלורית. את החבר שלא שב. את האזעקה שהעירה בצהרים עם שלם למלחמה קשה. לא נשכח את חברי, לובשי המדים במלחמת יום הכיפורים. נזכור...
סטיית תקן
בשבילים בלתי סלולים, במקום שם לא דרכתי עדיין, בצלילים חדשים ובטעמים שאינם מוכרים, בתגובות ממש לא צפויות ונושאי שיחה הכי לא נדושים,...
סדנת חיי
לשתף. זאת הייתה מילת הבאז של סדנאות להעצמה עצמית בשנות התשעים. פורום, I am, לנדמארק, אסט, This is my choice ועוד סדנאות של סופי שבוע...
שתי שורות
אני גומרת לקרוא אחרי שתי שורות היא אמרה לי. אין לי סבלנות לקרוא יותר. אל תשלח לי טקסטים ארוכים. באמת, זה לא אישי. אני עוברת הלאה אחרי שתי...
קדישמן בכספת
בירכתי החנות של סבא שלי שכנה כספת ענקית. כלומר, בעין של ילד בן עשר כל קופסא עם כסף, הגדולה מקופת קרן קיימת לישראל כחולה לבנה,הייתה ענקית....
לצלול ביחד בים של אהבה
אני הנוסע המתמיד במרחבי האין. בקיא בנתיבי הריק אל שום מקום. בחוסר חשק ובלי כל יעד, מפליג בחלל הריק מכאן לשם ומחפש מילוי מחדש למכלי...
תחנה סופית
כי לפעמים מפסיקים לשאול שאלות וחיים את התשובות עוצרים בתחנה, כי עם כל הכבוד לנסיעה - לא היא המטרה. הדרך, שאנחנו כל כך מדברים בשבחה, היא...
כל בוקר מחדש
כמו טייס במעופו, שמחפש את מגבלתו. כמו נווט בשמי ארצו המחפש לו את דרכו. אני משייט בין תלתליך, נוסק לי מול שדייך, שואל עצמי כל בוקר מחדש...
לשתף
לאבא שלי היה שותף. שניהם חלקו חנות בנחלת בנימין בתל אביב. שותפים מלאים. חצי חצי. בסוף כל יום ספרו את הקופה, הפרישו חובות לספקים, ואת השאר...
אביב וסתיו
מבוכה. לא משנה כמה אני וותיק בתחום הזה, יש מצבים בהם אני נבוך כמו תיכוניסט צעיר. סבא לארבע, ועדיין לא מרגיש בנוח כשאני שומע איזה זקנצ'יק...
הבן שאינו יודע לבשל
רשע, תם, חכם וההוא שאינו יודע לבשל. מה השתנה? גם הפעם הבטחנו לעצמנו סדר צנוע. בלי הרבה אוכל, עם דגש על חברתיות, פרשנויות קורונה ופוליטיקה...
bottom of page