מה עושים עם הג'ינסים הישנים? איך נפרדים יפה מזוג מכנסיים שמלווה אותי כל כך הרבה שנים, ורק נעשה גזעי יותר עם הזמן. איך מניחים אותו בצד, בדרכו האחרונה, אל המיחזור, מבלי לפגוע בזכרונות הטובים שהיו לנו איתו ובלעדיו. שנים שאני מרענן את המלתחה. כל טיסה לחו"ל, כל מכירת סוף עונה, כל רענון מלאי בחנות הג'ינסים התורנית האהובה עלי, מעמיסה על המדפים בארון שלי עוד זוג כחול כהה וגזעי במידה 34W/32L. מידה אותה אני שומר מאז שהבנתי כי מכנסי ג'ינס קונים גם על פי מידת האורך שלהם, 32L, ואז אני לא
ששון כבר בן 74, השייח' של החבורה שלנו. אין לו מתחרים בשמחת החיים, ובתיאבון הבלתי נגמר שלו לטרוף אותם. ממנו למדתי שלגיל באמת אין משמעות. אז נכון, הוותק שוחק לנו את האיברים, מבריח את הסידן, סותם פה ושם עורקים ובעיקר מרחיב את המותניים – אבל הוא גם מעניק לנו פרספקטיבה, הזדמנות שנייה לחיות כמו שצריך. עם התובנה הזאת ארזנו וקפצנו לאלבניה. סופ״ש וולנטיין במדינה מוסלמית, שכנראה לא קיבלה את המזכר, והתאהבה בנו הישראלים בשנים האחרונות. ההתרשמות הראשונית: אלבניה בידינו. כמו שכבשנו בזמנו א
במשפחה שלי חוגגים בר מצווה פעמיים. מרבים בשימחה במשפחה מרבת כעסים ומריבות. שנה אחרי שאימי עזבה את הבית הגעתי לגיל בר מצווה. האירוע השמח הראשון אחרי שנים של מריבות, שתיקות, אריזת מזוודות לפרידת נסיון, ודמעות. כשאבא ואימא נפרדו - הם ממש נפרדו. לגמרי. אף מילה. ממש. ללא מפגשים. עד שהמוות יפריד ביננו - צ׳ילבות לנצח. וכך היה עד הסוף. אז כשאבא ערך לי מסיבת בר מצווה עם המשפחה מתל אביב והחברים שלו , שבוע לאחר מכן בבית אימי הגיעו כל החברים והמשפחה מחיפה לבר מצווה שלי. שידור חוזר רק בלי
